עמית עכו
עו"ד עמית עכו, שותף בכיר במשרד עורכי הדין קן-תור & עכו ומנהל מחלקת דין ישראלי, נבחר לשאת הרצאה בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר.
לעו"ד עכו ניסיון רב במתן עזרה משפטית בהעברת עובדים לישראל עבור חברות היי טק ותאגידי ייעוץ עסקי בינלאומיים. עמית חבר ב- Inner Pacific Bar Associationומכהן כנשיא ועדת המלגות של הארגון.
ערב הכנס הצלחנו לתפוס את עו"ד עכו לראיון בלעדי כדי לקבל טעימה קטנה ממה שמצפה לבואיו.
מניסיון של 15 שנים בתחום ניוד מומחים זרים לארץ, האם השוק הישראלי ובפרט מנהלי משאבי אנוש, מבינים את הסוגיה לעומקה?
עו"ד עכו: ניוד מומחים לישראל הינו צורך הקיים כיום בחברות רבות הפועלות במדינות שונות. התחום התפתח בישראל בשנים האחרונות והרשויות התמקצעו בכל הנוגע למתן היתרים, ביקורת כניסה לישראל, ביקורות במקומות עבודה, ענישה והרחקה מישראל. כמו כן הוקם בית דין לערעורים לזרים, אשר מטפל בערעורים על החלטות משרד הפנים.
מנהלות משאבי אנוש שמות דגש על ניהול עובדים ישראליים על כל ההיבטים לרבות גיוס, שכר, פיטורים וכיו"ב, אולם כשמדובר על מומחה זר בארגון אין הרבה ידע ואין הרבה ניסיון. יותר ויותר ארגונים בעולם מביאים אליהם מומחים זרים למטרות שונות כגון העברת ידע, ניהול, בניית מסלול קריירה, מהלך פנים ארגוני או גיוס חדש של מי שמביא מחו"ל ידע שלא קיים.
העיסוק במומחה הזר הוא עדין חדש וחריג בספקטרום משאבי אנוש וקיים חוסר ידע בנושאים בסיסיים כמו: איך מעסיקים מומחה זר? מה קורה אם השכר שלו משולם בחו"ל? אילו תנאים צריך לתת לו למרות שלא חובה לתת אותם לעובדים מקומיים? מה כדאי להבטיח ומה חובה להבטיח?
במהלך ההרצאה אתייחס לנושאים המיוחדים בסוגיית המומחים הזרים ועל העדכונים האחרונים ממשרדי הממשלה (במשרד הפנים ובמשרד החוץ). כמו כן, אתמקד בנושאים המיוחדים שעולים כשמתעניינים בהעסקת מומחים מחו"ל ועל עדכונים שקורים לאחרונה במשרדי הממשלה, עם דגש על 4 תחומים מרכזיים:
ציות לחוק: מה קורה אם לא מעסיקים מומחה זר על פי חוק בהיבט של ביקורת, אכיפה וביקורת גבולות
הקמת רשות ההגירה
הקמת בתי הדין לעובדים זרים
אשרת משקיע: מהלך חדש שהממשלה אישרה לאחרונה וזה אשרת משקיע אמריקאי בישראל.
מדוע כל כך חשוב להבין את התחום של ניוד מומחים זרים בישראל דווקא היום?
עו"ד עכו: תחום הניוד מתחזק בשנים האחרונות בכלל בעולם. בארץ אנו עדים ליותר ויותר ארגונים לוקאליים שהופכים להיות גלובאליים. חברות מנסות לחשוף את עצמן ולהיחשף לכמה שיותר ידע שלא קיים בארץ שלהן. הן שולחות מנהלים כדי ללמוד בחוץ ומביאות מומחים כדי שילמדו אותן איך לעבוד טוב יותר.
מומחים זרים זה לא רק מרצה מחו"ל אלא קשת רחבה של בעלי תפקידים כמו מנהלים שהשליחות הינה חלק ממסלול הקידום שלהם. אנשי מחקר ופיתוח, מומחים לתשתיות (כמו הקמת רכבת קלה או תכנון גשרים כי בארץ אין ניסיון בתחום). לפעמים החברה שמייצרת את המוצר או התוכנה מחייבת חברות רוכשות לשכור את העובדים שלה לצורך התקנה / הטמעת מערכות.
נכון שהעיסוק עם המומחה הזר הוא מורכב והוא לעתים יקר אבל הוא מהלך חשוב ונחוץ מאוד לחברות גלובאליות. ראיה לכך היא שהמדינה הכירה בזה עוד לפני שחברות הכירו בצורך ודרשו מענה. המדינה למעשה הכירה בעובדה שניוד עובדים זרים (לארץ וממנה) הינו מהלך חשוב מאוד לצמיחת הארגון וצמיחת המשק ולכן ישנם עדכונים שנועדו לתמוך בתהליך. כך לדוגמה יש ויזה חדשה קלה ומהירה למומחה זר שמגיע לארץ לפרק זמן של עד עד 30 יום.
עד כמה מורכב כיום להוציא אישור לניוד "מומחה זר" ומה ההבדל בין תהליך זה לבין ניוד "עובד זר"?
ניוד עובדים זרים לארץ זה תהליך פרוצדורלי לא פשוט. כמבקשים לנייד מומחה זר, יש עוד רובד של מורכבות. הדבר הראשון הוא שבניוד מומחה זר לארץ צריך להוכיח את הנחיצות כלומר החברה המגייסת צריכה להוכיח למדינה שני דברים: האחד הוא שהמומחיות הספציפית הזו היא נחוצה ושאין פתרון מקומי, כלומר אין בארץ אנשי מקצוע שהם בעלי הידע והניסיון הקונקרטי.
הנושא השני שצריך להוכיח למדינה הוא שאותו מומחה שנבחר, שעבורו הארגון מבקש אישור ניוד לארץ, הוא האדם בעל אותם כישורים ואותן מעלות ושהוא ספציפית נחוץ לארגון. בארגון אף צריך להוכיח שהוא משלם לאותו מומחה זר משכורת חודשית בסך 18,200 ש"ח ברוטו בחודש לכל הפחות וזאת על מנת להוכיח שמטרת הגיוס של המומחה הזר איננה להוזיל עלויות העסקה.
המשרד שלי פועל מזה 15 שנים בתחום ואנו עוסקים הן בניוד מומחים במסגרת 3 מחלקות: מחלקת ניוד מומחים זרים לארץ (שבראשה אני עומד), ניוד מומחים זרים לארה"ב וניוד מומחים זרים לכל מדינה אחרת.
מניסיון של 15 שנים בתחום, כ-40% מהבקשות של ארגונים לנייד מומחים זרים לארץ נדחות היות שהם לא מצליחים להוכיח את הנחיצות. במקרים שבהם אנו מטפלים, אחוזי ההצלחה גבוהים באופן משמעותי (קרוב ל97% הצלחה) היות שיש כאן מערכת בירוקרטית שצריך להכיר ולדעת לפעול בה בצורה מקצועית. ניוד מומחים זרים הינו תהליך שונה מניוד עובדים זרים והא כולל סוגיות ייחודיות מורכבות יותר שצריך להכיר.
לעובד ישראלי לא חייבים לעשות חוזה עבודה, אפשר להגיש לו רק דף המסכם את תנאי העסקתו. למומחה זר חייבים להגיש חוזה עבודה (בשפה שלו) וחייבים להוסיף רכיבים כמו דיור, ביטוח רפואי וכיו"ב.
על מנהלי משאבי אנוש להבין את התחום הזה כי הם צריכים להיערך מבחינה תקציבית ולדעת להציג תמונה נכונה בפני ההנהלה. כך לדוגמה, מנהל משאבי אנוש צריך לדעת ששכרו של המומחה הזר לא יכול להיות נמוך מ-18,200 ש"ח ברוטו בחודש. ישנה אגרת מדינה שעלותה 11,000 ש"ח. מנהלת משאבי אנוש צריכה לדעת לחשב תקציב דיור נאות, ביטוחים ורכיבים שאותם חייבים לתת למומחים זרים ולדעת להיערך נכון תקציבים לקראת המהלך.
גיוס מומחה זר הוא אכן מהלך שדורש היערכות תקציבית אולם הוא מהלך מתבקש שהופך יותר ויותר מקובל בעולם הגלובאלי. חשוב שמנהלי משאבי אנוש יכירו את התהליך כדי שהם יוכלו לשקול את האופציות לגיוס מומחים מחו"ל כשבארץ כמעט ואין בעלי מקצוע העונים לדרישות.
ניתן לבנות ולחזק את הארגון באמצעות ידע חדש שלא קיים בארץ, לקדם עובדים ולהעשיר אותם דרך מומחים שמביאים איתם ידע וניסיון זר. זהו לא עוד מהלך של ניוד עובדים אלא של ניוד מומחיות, ידע ייחודי, ניסיון וחוזקות שאין כאן בכלל או שיש, אבל לא באותה רמה.
המדינה מכירה בצורך של ארגונים במשק לנייד מומחים והיא מעמידה לרשות הארגון מערכת שתאפשר להם להביא לארץ את המומחיות הזו, אבל הארגון צריך לדעת להתנהל במערכת המורכבת הזו.
עו"ד עמית עכו ומרצים בכירים נוספים ירצו בכנס דיני עבודה. לחצו כאן לפרטים
