האם אתם מחפשים טאלנטים שיוכלו בבוא היום להוביל את הארגון?
האם אתם מנסים להצמיח מבית מנהלים בכירים שייקחו את המושכות בבוא העת?
אם אתם בונים תוכנית לקליטה ופיתוח מנהלים בארגון, כדאי שתתמקדו בהקניית ידע, כלים ומיומנויות ניהול בשלושת התחומים הבאים:
בארגון המודרני, ההופך יותר ויותר שטוח ויותר ויותר שקוף, המנהל הוא כבר לא איזשהו "צל" או מיתוס שמרבית העובדים לא רואים ולא מכירים. הוא לא יושב לו בלשכה מפוארת במגדל השן שלו כשרק מעטים מאנשי שלומו זוכים לבוא עימו במגע. המנהל המודרני נמצא שם – ממשית ווירטואלית. העובדים מכירים אותו ממגע ישיר עמו בפגישות, ישיבות, אירועי חברה או דרך מסרים פנים ארגוניים שהוא מעביר ישירות או דרך מנהלי הביניים. בנוסף, היום העובדים לומדים להכיר צדדים באישיותו של המנהל דרך תקשורת המונים. מסרים שהמנהל מעביר בריאיון לעיתון כלכלי או מסרים שהוא מעביר בעמוד הבית שלו ברשת החברתית – כל אלה מאפשרים לעובדים להכיר את המנהל שלהם, מה שמגדיל את הציפיות שלהם ואת מידת האחריות שלו לעמוד בציפיות אלה.
אז מה דרוש לאותו מנהל המוביל ארגון שמעסיק מאות או אלפי עובדים בארגון שקירותיו הופכים שקופים יותר מיום ליום?
1. כובע המתקשר:
המנהלים האפקטיביים ביותר מבינים שאמצעי התקשורת הרבים העומדים לרשותם הם הפריטים החשובים ביותר בארגז הכלים הניהולי שלהם. המנהל שיודע איך להתנהל תקשורתית ברמות שונות ובאמצעי תקשורת שונים יודע איך להגיע ללקוחות שלו, ללקוחות הפוטנציאליים, לעובדים שלו, למועמדים, למנהליו הבכירים, לשותפים, למשקיעים, לקהילה המקצועית, לספקים ובכלל – לציבור הרחב.
מנהל טוב חייב להכיר בעובדה שהוא דמות 'מפורסמת' בעולם המקצועי שלו ושבמציאות הזו – אנונימיות היא איננה אופציה. לא רק שהוא נדרש לעשות שימוש תמידי באמצעי התקשורת הרבים העומדים לרשותו (פנים וחוץ ארגנוניים) – הוא צריך לפתח סגנון התקשרות ייחודי לו.
בבחירת המסרים שאותם הוא עומד להעביר, בין אם זה לקבוצה מצומצמת של מנהלים או לציבור של אלפי עובדים, המנהל צריך לדעת להתאים את המסרים הללו לסגנון התקשורת הייחודי לו. סגנון התקשורת שלו צריך להיות עקבי ולשקף נאמנה את הערכים שלו ושל הארגון שבראשו הוא עומד. ערכים כגון: שקיפות, הוגנות, עבודת צוות, מצוינות, תגמול והוקרה, חדשנות או כל ערך או קבוצת ערכים שהם בחוד החנית של התרבות הארגונית והאני מאמין של המנהל – צריכים לבוא לידי ביטוי בכל פעם מחדש.
2. כובע האסטרטג:
מנהל לא יכול להרשות לעצמי להיות מעולה מקצועית, תפעולית, "גורו" מקצועי בתחומו אם הוא לא אסטרטג. גם אם יש לו את הכריזמה ואת הנוכחות, גם אם הוא יודע לשכנע ולרתום, גם אם הוא צמח בקצב מטאורי – אם הוא לא אסטרטג, הוא לא יצליח בטווח הארוך.
אחד התפקידים החשובים ביותר של המנהל המוביל את הארגון הוא להיות מוביל אסטרטגי. זה אומר שהוא צריך להבין ולהיות מסוגל לנתח מצבים, התרחשויות, הסתברויות, הזדמנויות, חולשות וסיכונים בתוך הארגון ומחוצה לו.
המנהל צריך שתהיה לו היכולת הזו לזהות ולנתח את החולשות של הארגון מול החולשות של ארגונים אחרים, הזדמנויות חדשות בארץ או בחו"ל, טרנדים עולמיים או מקומיים שעלולים להשפיע על התחום ועוד אי אלו מגמות, תחזיות והסתברויות. היכולת הזו נחוצה לו לצורך קביעת אסטרטגיה עסקית שתלווה את הארגון כולו ותהווה מפת דרכים.
אם עד לא מזמן ציפינו ממנהל שיהיה כריזמטי, סמכותי ובעל קומה כתכונות שהן מאסט, הרי שהיותה של יכולת אסטרטגית היא חשובה שבעתיים מכל התכונות הללו יחד.
3. כובע של מקבל ההחלטות:
מודל המנהל כמי שעובר במפעל ומוודא שהכול עובד, שהכול במקום ושהכול מתקתק הוא פאסה-קום-פוזה. המנהל של היום לא "משמר את הקיים" ולא מוודא שהכל מתקתק אלא הוא דמות שמקבלת החלטות בקבלנות ואפילו החלטות גורליות. בארגון המודרני הנתון לשינויים ותנודות בלתי צפויות מבית ומחוץ, המנהל נדרש לקבל החלטות מבוקר ועד ערב.
מנהל טוב הוא לא רק אדם שיודע לקבל החלטות נכונות בצורה נורמטיבית אלא הוא אדם שיודע להנחיל תרבות של קבלת החלטות בארגון, כך שכל מי שעובד אתו ותחתיו מודע לחשיבות שבקבלת החלטות. מנהל שמתקשה בקבלת החלטות, נרתע מהן, מנסה לדרדר את האחריות לגורמים אחרים או לקוח את הזמן מעבר לחלון ההזדמנות המוגבל – יתפש מהר מאוד כמנהל חסר כושר ניהולי ואף כחסר עמוד שדרה.