דיני עבודה
תביעה שהוגשה נגד ראש עיריית רחובות לשעבר, שוקי פורר, נגד מנהל אגף משאבי אנוש ונגד מנכ"ל העירייה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
התביעה שהגיש ויקטור דבש, עובד עירייה לשעבר, כללה דרישה לפיצוי בסך חצי מיליון שקלים. במסגרתה טען דבש כי ראש העיר, מנהל אגף משאבי האנוש ומנכ"ל העירייה התנכלו לו באופן אישי ורדפו אותו. הפעילו עליו לחצים לפרוש מהעבודה. דבש הועסק בעירייה משנת 1987, ומילא תפקיד של מנהל המתחם השוק העירוני, ולדבריו הנתבעים דרשו ממנו לפרוש מתפקידו ומהעירייה ובטרם הסכמתו לשבץ אותו לתפקיד מקביל כפי שהובטח לו. לדבריו, בינתיים נאלץ לנדוד בין שורה של תפקידים אחרים ללא שביעות רצון מצדו.
עוד טען כי מנהל אגף משאבי האנוש ומנכ"ל העירייה יזמו פגישות עמו בהשתתפות יושב ראש ועד העובדים, שבמהלכן הופעלו עליו לחצים, וכתוצאה מכך הוא נאלץ לחתום על הסכם פרישה שאינו חוקי, שגרם לו להפסדים כספיים. נציגי העירייה טענו כי מאחר שבאותה התקופה עובדים רבים עמדו לפרוש מהעירייה וגם בעקבות חוסר שביעות רצון מתפקודו, נאלצו לנקוט בהליכים מזורזים של גיבוש תנאי פרישתו.
פסק הדין קבע כי בעלי התפקידים ניהלו מול העובד משרה ומתן לתנאי פרישתו, שהתנהל בתום לב. נקבע כי גם אם לעירייה היה עניין בפרישתו של העובד, לא ניתן היה להוכיח כי הם נהגו תוך כוונה להרע לעובד ונהגו בחוסר תום לב.
השופט שמואל טננבוים קיבל את טענות נציגי העירייה, וקבע כי בעלי התפקידים פעלו בהתאם להסכמים הקיבוציים ולהסכמי הפרישה שהיו נהוגים באותה העת בעירייה. ההתדיינות עם העובד לא נעשתה תוך חריגה מסמכות ולא תוך הפעלת שיקולים זרים.
העובד חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 5,000 שקלים.
