מפוטר בדין מתפטר
עבירת משמעת חמורה או אקט של התפטרות?
בית הדין לעבודה דן בתביעתה של עובדת בחברת תכשיטים שלטענתה פוטרה ממקום העבודה ולכן הינה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. מבדיקה עולה כי העובדת "יצאה" לחופשה ללא אישור למשך 16 ימים. בתום אותה תקופה, היא שבה לעבודה אצל המעסיקה.
המעסיקה טענה כי העובדת התפטרה היות שיציאה לחופשה ללא אישור הינה אקט של עובד הבוחר לסיים את עבודתו. העובדת ידעה שזה יוביל להפסקת יחסי העבודה ולכן היא בעצם בחרה לסיים את יחסי העבודה. לכן, עם שובה של העובדת למקום העבודה, נאמר לה שהיא לא תוכל לחזור לעבוד שכן היא התפטרה מיוזמתה. העובדת טענה מנגד כי לא התכוונה להתפטר אלא רק לצאת לחופשה שבסיומה היא התייצבה שוב למקום העבודה במטרה להמשיך לעבוד.
בית הדין לעבודה קבע שיציאה לחופשה ללא אישור הינה "עבירת משמעת" ולא אקט של התפטרות. עוד הובהר בפסק הדין כי הפרת הסכם העבודה מצד העובד או המעביד צריך לבוא מאותו צד ואין הצד השני רשאי להחליט כי הצד השני הפר הסכם ואינו יכול לאלץ את הצד השני להפר הסכם. לצורך העניין, מעסיק אינו יכול לפנות אל עובד ולומר לו שאם לא יעשה כך וכך, או היות שלא עשה כך וכך – עליו להתפטר. במקרה זה, המעסיק רשאי רק "לפטר" את העובד ולא לכפות עליו סטטוס של "מתפטר".
בית הדין לעבודה הסכים עם המעסיקה שיציאה לחופשה ללא אישור הינה עבירת משמעת חמורה שאף מצדיקה פיטורים ולכן, המעסיקה הייתה רשאית לפטר את העובדת בשל כך אולם – היא איננה יכולה לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים להם זכאית העובדת בעקבות הפיטורים.
ואולם בית הדין קיבל את תביעתה של העובדת לפיצויי פיטורים, הוא דחה את בקשתה לקבל דמי הודעה מוקדמת שכן היעדרות ממושכת מעבודה ללא אישור, המהווה עבירת משמעת חמורה, מהוה עילה לפיטורים מידיים ללא הודעה מוקדמת.
לסיכום, התביעה התקבלה באופן חלקי ונפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 24,000₪ ופדיון הבראה בסך 918₪. לא נפסקו הוצאות לצדדים.
עובד שהמתין שנה ממועד הרעת תנאי עבודה – לא יחשב כמתפטר בדין מפוטר. עובד שהתפטר מחברה בעקבות "הרעת תנאים" לטענתו, שנה מרגע הרעת התנאים, תבע את המעסיק לפיצויי פיטורים. מדוע לקח לו שנה להתפטר מעבודה שבה תנאיו הורעו בצורה משמעותית (המצדיקה פיצויי פיטורים)? לטענת העובד, הוא חיפש מקום עבודה חלופי.
בית-הדין קבע כי עצם העובדה שהתובע חיפש מקום עבודה חילופי טרם התפטרותו, איננה שוללת כשלעצמה טענת התפטרות בדין מפוטר. לטענת בית הדין לא מצופה מהעובד כי יישאר "קרח מכאן ומכאן" וחיפוש אחר עבודה חלופית הנה לגיטימית. יחד עם זאת, היות שהעובד המתין כשנה עד להתפטרותו ואף העיד שאילו היה צורך בכך הוא היה ממתין עוד יותר עד למועד ההתפטרות – במצב כזה יש לנתק את הקשר בין התפטרות העובד לבין הטענה להרעת תנאים.
בית הדין לעבודה קבע למעשה כי עיכוב ארוך ובלתי סביר מרגע הרעת תנאי העבודה ועד להתפטרות מצביע על השלמת העובד עם תנאי העבודה החדשים. לסיכום, הרעה מוחשית בתנאי העבודה הנה עילה להפסקת הסכם העבודה מצד העובד תוך שהוא זכאי לסעדים של עובד מפוטר, אולם – המקרה שעובד מגלה שתנאי עבודתו הורעו, עליו לפעול מידית ליידע את הנהלת החברה ואף לאפשר לה פרק זמן סביר לנסות לתקן את המצב ולהגיע עם העובד להבנות.
התריע העובד על חוסר שביעות רצונו מהמצב הקיים והמעביד לא הצליח להגיע אתו לעמק השווה – על העובד להודיע על כוונתו להתפטר בעקבות הרעה בתנאי עבודתו. הרעה בתנאי העבודה לא יכולה להיות מנותקת מהרצון של העובד להפסיק את עבודתו בשלב זה או אחר אלא חייב להיות רצף ברור.
יום העיון בנושא סיום יחסי עובד מעביד ידון בסוגיות השונות הנוגעות לפיטורי עובדים. לחצו כאן לפרטים והרשמה
