אפקט קובי בריאנט: מהנדסים כוכבים מרוויחים כמו אתלטים מקצועיים

אפקט קובי בריאנט: מהנדסים כוכבים מרוויחים כמו אתלטים מקצועיים

כחלק מתופעה שהתחילה בחברת גוגל, מהנדסים מוכשרים במיוחד מרוויחים משכורות עתק לאחר שהחברות הבינו שהם שווים את זה. האם המגמה תועיל לכולנו?

שיתוף
שכר

מהנדסי תוכנה וחומרה מתחילים להרוויח עכשיו בהתאם לערך האמיתי שלהם. ובכן, לפחות בעמק הסיליקון אם לא בעולם (ההיי-טק) כולו. כך אומר מארק אנדרסן, אדם שהיה יזם אינטרנט אגדי והפך ליזם בשוק ההון בחברת אנדרסן הורוביץ. את התופעה הוא מכנה "אפקט קובי בריאנט".

"כעת מהנדסים מתחילים להשתכר בהתאם לערך האמיתי שלהם, מצב שלא התקיים זמן ארוך, אך מתקיים כעת, וחברת גוגל היא בלב העניין," אמר אנדרסן. " גוגל גילתה ששינוי באלגוריתם יכול לייצר עוד 100 מיליון דולר בהכנסות. אז כעת חברות מוכנות יותר לקבל אליהן מגה טאלנטים, ויש בגוגל מהנדסים שעושים עשרות מיליוני דולרים. הרוב הגדול של המהנדסים אינו מרוויח כך. אבל חברות ממוצעות גם הן מתעוררות מאחורי מה שאני מכנה אפקט קובי בריאנט."


כנס שכר והטבות יערך ב-15 בדצמבר. לחצו כאן לפרטים


 אם אתם קוראים רק עיתונות כלכלית ולא עיתונות ספורט, נזכיר שקובי בריאנט, שחקן כדורסל מקצועי, קיבל במשך שלוש שנים ברציפות את המשכורת הגבוהה ביותר בליגת ה-NBA. על פי פורבס הוא מרוויח משכורת של 27.8 מיליון דולר, וזאת בעקבות ביצועים ברמה גבוהה שאינה מראה סימני נסיגה כבר 17 שנים ופועל כמכונה לייצור כסף עבור הקבוצות שבהן הוא משחק וגם עבור עצמו. משכורות העתק של בריאנט ושל מספר מצומצם של כוכבי על-אחרים נותרו בעינן, או אפילו גדלו, לאחר שבסוף 2012 בעלי ה-NBA החליטו על הקפאה או צמצום במשכורותיהם של שאר השחקנים.

קובי בריאנט יש רק אחד, מהנדסים גאונים יש מעט

לאו מיראני מ-Quartz טוען שהפרשנות של אנדרסן למשכורות העתק מייחסת קרדיט רב לרעיון שהרווחים מכלכלת הידע קורים רק לקבוצה קטנה של אנשים מוכשרים במיוחד. הוא מזכיר מה שאמר בשנה שעברה דיוויד אוטור, כלכלן עבודה מ-MIT: "בהחלט, שוק העבודה מעולם לא היה טוב יותר עבור עובדים בעלי השכלה גבוהה בארצות הברית, וכאשר אני אומר 'מעולם לא', אני מתכוון לכך."

בזמן שכל זה קורה, כתבה אחרת ב-Quartz מסבירה כיצד האינטרנט הופך אותנו (או לפחות את רובנו) לעניים. כולם מדברים כבר על זה שהמיכון והרובוטיקה החליפו את מקומם של הידיים העובדות וצמצמו את הצורך במשרות רבות. אבל אנחנו מדברים פחות על האופן שבו האינטרנט ייצר את הצורך בעובדים מתחום הידע.

יש מקומות שבהם לא יכול להתרחש אפקט קובי בריאנט כי כדורסל כנראה אינו משקף את החיים. את הישגיו של בריאנט לא ניתן לשכפל, אבל דווקא היכולת לשכפל את תוצריהם של המוחות המבריקים במדיה ובהיי-טק היא היתרון הגדול של בעלי המוחות הללו. מיראני כותב: "הדבר האחד שהמכונות שלנו השיגו, ובמיוחד האינטרנט, הוא היכולת להרבות ולהפיץ עבודה טובה בזמן שיא. להוציא עיוותי שוק כמו מונופולים, התוכנה, המדיה, התהליכים העסקיים הטובים ביותר, ובאופן גדל וההולך גם החומרה, יכולים להיות מועתקים ולהימכר כנראה בכל מקום בו זמנית. זה משרת את 'הסופר-סטארים' – המהנדסים או יוצרי התוכן הטובים ביותר."

מיראני טוען שהמגמה של משכורות הענק משרתת גם את הצרכנים שמקבלים מוצרים טובים וזולים יותר. אולם, הוא מזכיר דבר חשוב: הצרכנים הם גם עובדים, ותחת הכובע הזה הם נמעכים תחת ריכוזיות זו של ההון.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה