לעיתים קרובות עולה סוגיית ההשתלמות ללא תשלום, בהסכמת העובד. אדם סיים ללמוד מקצוע מסויים, הוא לא יכול 
להתקבל לעבודה בשום מקום ללא ניסיון כלשהו, וכדי להכניס רגל בדלת המקצוע הוא חייב להראות למעסיקים פוטנציאליים לפחות תקופה מסויימת של ניסיון.
המצב הזה יצר מפלצת קטנה ששמה: הסכמת העובד לעבודה בחינם לצורך קבלת ניסיון. השאלה הגדולה היא, האם זה חוקי.
"הרבה מאוד ארגונים שואלים על נושא של השתלמות ללא תשלום", אומר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה, בשיחה עם HRus. "על פניו, זהו הסדר שהוא טוב למעסיק והוא גם טוב למתמחה שמקבל הזדמנות לצבור ניסיון וללמוד.
"אלא שחוקי המגן שוללים מצב כזה. על פי החוק, יש לשלם למתמחים לכל הפחות שכר מינימום ואת כל שאר הזכויות הקוגנטיות, כולל נסיעות, הפרשות לפנסיה וכו".
אין ארוחות חינם: משימת מבחן ללא תשלום אינה חוקית
סוגייה אחרת היא משימות המבחן ללא תשלום. בעשור האחרון הפכה נפוצה מאוד השיטה בה מעסיק דורש ממועמדים לעבודה, כחלק מתהליך הקבלה לעבודה, לעשות עבודה מסויימת, כלומר לבצע משימה מסויימת.
משימות המבחן הללו מאוד אהודות על המעסיקים, משום שלטענתם (של אלו שמטילים אותן), זו הדרך שלהם לבחון האם המועמד אכן מתאים לעבודה.
ביצוע המשימה נערך לעיתים במשרדי החברה, אבל ברוב המקרים המועמד מקבל את העבודה באימייל ואמור לבצע אותה בביתו ולהגישה בתוך מספר ימים שנקבע מראש. הכינוי החביב על ארגונים שדורשים עבודה שכזאת הוא: 'מבחן בית'.
האם חוקי להטיל על מועמדים משימה – הקשורה קשר ישיר לתחום העיסוק של החברה – לצורך בחינה, בלי לשלם להם?
"על פי חוק שכר מינימום ובהתאם לזכויות הקוגנטיות, אין תקופות ניסיון ללא תשלום, אין תקופות מבחן ללא תשלום, ועבור כל שעה שבה העובד או המועמד עובד, הוא מעמיד עצמו לרשות מקום העבודה ולכן הוא זכאי לשכר", מסביר עו"ד חתן.
"מעסיקים שעוברים על החוקים וההוראות שקבועות בחוקי המגן, חשופים מעבר לתביעות כספיות גם לכתבי אישום פליליים מטעם משרד העבודה. שכן, הפרתם של רוב חוקי המגן נחשבת לעבירה פלילית. מכיוון שכך, אי התשלום חושף את המעסיקים הללו לעיצומים כספיים בסכומים משמעותיים, לקנסות ועוד".
האם זה אסור גם כאשר המעסיק טוען שזהו מבחן והוא לא משתמש בזה?
"זה אסור על פי חוק שכר מינימום. גם לצורך מבחן".
מעסיקים שנוקטים שיטה זו טוענים שאין להם דרך אחרת לבחון את המועמדים. אם כן, איך הם יכולים לוודא התאמה?
"מעסיקים יכולים לבקש מעובדים לעבור מבחן התאמה. אבל מבחן התאמה יכול להיות שאלון, הוא יכול להיות סדרת מבחנים במרכזי התאמה שנמשכים על פני כמה שעות, ובנוסף, המעסיק יכול לבקש מהמועמדים לעבור מבחני הערכה פסיכוטכניים על ידי גורם המוסמך לכך. כל עוד משך מבחן ההתאמה, כמו זה שתיארתי, הוא בתחום הסביר, מותר (וחוקי) לעשות את המבחנים הללו.
"אבל אם המעסיק נותן למועמד משימה שהיא ממש עבודה, והיא בתחום העיסוק של מקום העבודה, לא כל שכן עבודה שהיא עבודה יצרנית, זה לא יתקבל בעין יפה על ידי בתי הדין לעבודה. מועמדים צריכים לשקול האם הם מוכנים לבצע משימה כזאת כדי להתקבל לעבודה".
חבטת הבומרנג הכואבת כבר נמצאת מעבר לפינה
אין ספק שמצב זה מעמיד את המועמדים בפני דילמה לא פשוטה. הם רוצים מאוד להתקבל לעבודה, בפרט לעבודה הספציפית שמעניקה תנאים לא רעים. ומאוד מפתה אותם לבצע את המשימה בשביל הסיכוי להתקבל. אלא שמטבע הדברים, רובם לא מתקבלים. או שהם מתקבלים אבל מפטרים אותם לאחר תקופה קצרה.
חשוב מאוד שמנהלי משאבי אנוש יהיו מודעים לכך, שמועמד מתוסכל, שהשקיע שעות ולפעמים ימים בביצוע המשימה שהטלתם עליו, ובסופו של דבר לא קיבלתם אותו לעבודה, או שפיטרתם אותו בתוך תקופה שהיא קצרה מתקופת ההתיישנות, יכול לתבוע אתכם.
בנוסף הוא גם יכול להגיש נגדם תלונה פלילית במשרד העבודה והרווחה והוא יכול להפיץ בכל רשת חברתית אפשרית שניצלתם אותו. הטענה כי הארגון "אינו משתמש בתוצאה המשימה" אינה רלוונטית לנושא, ולא תשמש לכם הגנה מפני התביעות.
