זוכרים את המשרד של דון דרייפר ממד מן? היה לו שם מספיק מקום לשולחן עבודה רחב ידיים, כיסאות לאורחים, כורסה (שעליה ביצע פעילויות לא ראויות למקום העבודה…), בר משקאות ועוד מספיק מקום לתרגל את חבטות הגולף שלו.
ככל שמרחב העבודה של הבכירים גדול יותר, המרחב של הזוטרים קטן יותר. אבל באופן כללי, מרחב העבודה, בעיקר של עובדים פחות בכירים, עובר תהליך מתמשך של צמצום. המעבר למחשבים ניידים ולטלפונים ניידים מאפשר לספק שטח הולך וקטן. הצפיפות עשויה לעודד יצירתיות ושיתוף, אבל עלולה גם להגביר מצבי "יותר מדי אינפורמציה" בעיקר משיחות טלפון.
יש אנשים שצריכים מרחב לנשום ומרחב לחשוב. יש כאלה שצריכים מקום ויש כאלה שצריכים שקט. משרדים פתוחים, קוביות זעירות והיעדר דלתות שאפשר לסגור יכולים להעצים את חוסר הפרטיות בעבודה. כאשר החברה אינה יכולה לספק לכל עובד משרד פרטי מהסוג שיש לדון דרייפר ממד מן, לסוזן לוקאס מאתר Inc. יש כמה רעיונות שיכולים להקל על המצב.
• מרחב פרטי זמין. זה יכול להיות משרד קטן עם שולחן (ואולי גם עם טלפון קווי). צריך להיות ברור שאין זה מקום שאפשר להתיישב בו באופן קבוע, אלא מקום שנועד לכך שאנשים ישתמשו בו מפעם לפעם. יש כאלה שיזדקקו לו כדי לעשות שיחות טלפון פרטיות, אחרים אולי יצטרכו מקום לעבוד בו ללא הפרעות על פרויקט מסוים.
• אמצו את הטלקומוניקציה. טלקומוניקציה אינה פותרת את כל סיבוכי הפרטיות (למשל, אין היום בית ספר והבת שלך קוראת מעבר לכתף שלך מה שאת קוראת כרגע), אבל היא בהחלט פותרת את רובן. יש עסקים ומעסיקים שאינם עובדים היטב עם מודל של טלקומוניקציה, אבל רבים כן. אם אין לכם אפשרות לפרטיות במשרד, וודאו שלכל מי שיכול תהיה האפשרות לעבוד מהבית.
• הכירו בכך שאנשים זקוקים לעתים להפסקה. אם לעובדים שלכם אין שום פרטיות במשרד, אל תשתגעו כאשר מישהו מהם נעלם לזמן מה. היא בטח יצאה להליכה או לארוחת צהריים ארוכה כי זה מה שהיא צריכה על מנת לשמור על רמת העבודה שלה. לא כולם נהנים ממגע מתמיד עם כולם.
• השקיעו באוזניות באיכות גבוהה. אנשים רבים מביאים כמובן את האוזניות האישיות שלהם, אבל ראו בכך תועלת עסקית בשבילכם. אוזניות חוסמות רעש באיכות טובה יכולות לעזור לדלל את הרעש הבלתי פוסק שיש במשרדי חלל פתוח וחוות של קיוביקלס.
