מצלמות במקום העבודה הן אחד הנושאים המעוררים לא מעט ויכוחים בארגונים. רוב העובדים נחלקים בין אלה שלא אכפת להם לאלה שחשים כעס רב על הפלישה לפרטיותם. בעידן בו כל אחד עלול להיות מצולם בכל עת על ידי זרים גמורים, האם הוויכוח על מצלמות במקום העבודה הוא עדיין רלוונטי? מסתבר שכן.
התקנת מצלמות במקום העבודה, גם אם (לטענת המעסיק) נועדו לצרכי אבטחה בלבד, עלולה להיות בלתי חוקית ולגרור עלויות כבדות של פיצויים למצולמים.
הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מנגד, ניצבת זכות יסוד הקניין של המעסיק הגורסת, כי למעסיק יש זכות לפקח על העסק שלו. במילים אחרות, יש כאן התנגשות בין שתי זכויות יסוד.
החוק להגנת הפרטיות אוסר לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמתו. עוד קובע החוק, כי פגיעה בפרטיות משמעה צילום האדם בעת שהוא "ברשות היחיד". אם כן, איך ניתן להימנע מתביעה בגין התקנת מצלמות במקומות העבודה.
הפרת פרטיות בחנות
עובדת בחנות תבעה את החנות בה עבדה בשל התקנת מצלמות. בתביעה זו קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי התקנת מצלמות בחנות כ"צעד מניעתי" היא כלי ניהולי לגיטימי, רק בתנאי שיש קשר בין היקף הצילומים ואורכם לבין התנהלות העסק. בנוסף, הצילום לגיטימי בתנאי שהעובד יודע מראש על קיום המצלמות.
אבל מה קורה במקרים בהם המצלמות הן נסתרות, כלומר העובד אינו מודע לקיומן. במקרה זה קובע החוק, כי אף על פי שמקום העבודה הוא קניינו של המעסיק, עלולה להיות בכך פגיעה בפרטיות העובד. הסיבה? העובד עצמו אינו קניינו של המעסיק.
שינוי מהותי של תנאי העבודה
זאת ועוד, התקנת מצלמה נסתרת במקום העבודה נחשבת לשינוי מהותי של תנאי העבודה. וכמו כל שינוי מהותי בתנאי העבודה, הוא מזכה את העובד שמגלה כי צולם ללא ידיעתו, באפשרות להתפטר בדין מפוטר, כלומר לקבל פיצוי פיטורים ואת כל שאר הזכויות שמגיעות לו כמפוטר.
מתי מותר להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה
ולמרות הכול, יש מקרים בהם מאפשר בית הדין למעסיק להתקין מצלמות נסתרות. התנאי לכך הוא כי המצלמות מותקנות במקום ציבורי (כלומר מקום שאינו "ברשות היחיד"). תנאי נוסף הוא שהמצלמות הנסתרות הותקנו במטרה להגן על המעסיק, כמו למשל, במקרים בהם המעסיק מנסה לגלות גניבות או עבירות אחרות על החוק שמתבצעות במקום העבודה.
דוגמה למקרה כזה הוא פסק דין שקבע כי התקנת מצלמות סמויות במטבח אינה מהווה פגיעה בפרטיות. הסיבה? המקומות בהם צולמו העובדות שתבעו, היו פתוחים, ובכל רגע היו יכולים להיכנס לאיזור זה עובדים אחרים. לכן קבע בית הדין כי לתובעות לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות במקומות אלו.
יתרה מכך, בית הדין קבע כי המעסיק בתביעה פעל בתום לב, בעקבות חשדותיו לגניבות. במילים אחרות, המעסיק רצה להגן על העסק. לאור העובדה שהמצלמות הוצבו באזור ציבורי, טען בית הדין, כי המעסיק לא היה יכול לדעת כי במקום המצולם, התובעות מחליפות בגדים (לפי טענתן בתביעה). עוד קבע בית הדין, כי אילו במקום צילומים היה המעסיק מורה על חיפוש בתיקי העובדות, הרי שגם אז היתה מתרחשת פגיעה זהה בפרטיותן.
מתי צילום נחשב לפגיעה בפרטיות
במקרים בהם העובד צולם באיזור שבו הוא יכול בפירוש לדרוש פרטיות, קיום יחסי עובד-מעביד לא מהווה הסכמה לצילומו ללא הסכמתו או ידיעתו, אף על פי שהצילום נעשה במקום העבודה, השייך למעסיק.
רואה חשבון מהצפון תבע בבית הדין לעבודה בנצרת את מעסיקו, ודרש תשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, ופיצוי בגין עוגמת נפש. לטענת רואה החשבון שתבע, הוא התפטר מעבודתו לאחר שגילה, כי מעסיקו התקין מצלמה נסתרת במשרדו.
במקרה זה פסק בית הדין, כי באופן חד משמעי יש להכיר בזכות לפרטיות כחלק מכבוד האדם, אף על פי שמדובר במקום העבודה.
מה זה: "רשות היחיד"
השאלה הגדולה היא מה נחשב ל"רשות היחיד", כאשר מדובר ביחסי עבודה, כלומר כשהמקום המצולם הוא מקום העבודה, שהינו קניינו של המעסיק.
בסוגייה זו נפסק כי יש להגדיר את רשות היחיד במטרה להגן על פרטיותו של העובד, ולא על פרטיות המקום. לפי תפיסה זו, רשות היחיד נמדדת על פי קריטריון גמיש יחסית של ציפייה לגיטימית לפרטיות, ולא על פי קריטריון קשוח שקובע את גבולות "רשות היחיד" על בסיס הנכס.
במילים אחרות, צילום במצלמה נסתרת במשרדו של העובד פוגע בפרטיותו, ולכן מהווה סיבה להתפטרות העובד בדין מפוטר. למרות כל זאת, לאור העובדה שהמעסיק הסיר את המצלמה מייד לאחר שהבין כי התקנתה היתה לא חוקית, עומדת לזכותו ההגנה של "תום לב". לא רק משום שלא ידע שהדבר מהווה פגיעה, אלא גם משום שטען כי המצלמה הותקנה כדי להגן על רכושו. לכן הוא לא חוייב בתשלום עבור עגמת נפש, אבל כן נדרש לשלם לתובע את הפיצויים האחרים.
איזורים אפורים לעומת מקרים ברורים
המקרים בהם בית הדין לא מוכן לקבל הפרת פרטיות של עובד על ידי התקנת מצלמות נסתרות, הם המקרים בהם מדובר בסביבת עבודה פרטית, כמו למשל משרד בו עובד העובד המצולם. במקרים אלה יש צורך לקבל את הסכמת העובד לצילום, או לכל הפחות ליידע אותו.
מה לגבי התקנת מצלמות נסתרות באיזורים ציבוריים במקומות העבודה? מסתבר שבנקודה זו יש מחלוקת. יהיו בתי דין שיפסקו לטובת המעסיק ויהיו כאלה שלא. ארגונים שלא רוצים לקחת סיכון צריכים לשקול לבקש את הסכמת העובדים להתקנת המצלמות או לפחות לידע אותם. ניתן להכניס את הנושא הזה לחוזה העבודה של העובד, או להפיץ נוהל לכל העובדים וכד.
במקרים בהם יש חשדות לגניבות או פעולות בעייתיות אחרות על ידי עובדים מסויימים, חשוב לבחון חלופות אחרות להצבת מצלמות או להציב את המצלמות במקומות סבירים שלא מהווים הפרה בוטה של הפרטיות. בכל מקרה, כדאי וחשוב להתייעץ עם עורך דין לפני שמציבים מצלמות.
