כשמקום עבודה נקלע לקשיים כלכליים, העובדים בתורם נקלעים למשבר שבבסיסו הרעה בתנאים, לצד תסכול וחרדות נוכח אובדן הביטחון הכלכלי-תעסוקתי, במקרים רבים בוחרים העובדים להקדים את המאוחר ולהתפטר מיוזמתם. כך, עובדת שהתפטרה אחרי 17 שנה ממקום עבודתה לאחר שזה נקלע לקשיים פיננסיים, פנתה לבית הדין לעבודה בטענה שהיא זכאית לפיצויי פיטורין (בסך של 220,000 ₪) היות והתפטורתה היתה תוצאה ישירה של הרעת תנאי העבודה בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה.
בכתב התביעה תיארה העובדת מצב בו, בעקבות הקשיים הכלכליים העסק לא יכול היה לספק שירות ללקוחותיו. לטענתה, היא נאלצה לתפקד בתנאי עבודה בלתי נסבלים שכן היא הייתה חשופה לתלונות ואיומים מצד הלקוחות הזועמים על בסיס יומי. העובדת טענה כי החברה לא רק התעלמה ממחויבויותיה כלפי הלקוחות, אלא שההנהלה החלה 'לרדת למחתרת' כדי להתחמק מנושים, כך שהיא בעצם נותרה לבדה להתמודד עם המשבר. בכתב התביעה ציינה העובדת כי באחד מן הימים, בעת שעבדה לבדה במשרדי החברה, הגיע לקוח זועם ואיים על חיה והיא נאלצה להזעיק משטרה למקום.
לסיכום, העובדת טענה כי לא הייתה לה ברירה אלא להתפטר מהעבודה, אולם מהלך זה הוא תוצאה ישירה של הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה שהפכו את עבודתה לבלתי נסבלת ובנוסף, מנעו מהחברה לעמוד במחויבות הכלכלית כלפיה, כאשר לא שילמו לה משכורת חודשית.
בעל החברה טען מנגד, כי העובדת בחרה להתפטר ולכן זו התפטרות לכל דבר ועניין. עוד טען המנהל כי העובדת גרמה ל'אי סדרים בניהול החשבונות' וכי היא מסרה דיווח שקרי על העמלות המגיעות לה. למעשה המנהל טען כי העובדת היא זו שגרמה לחברה נזקים כלכליים ויש לה חלק במצב הכלכלי הקשה בו מצויה החברה.
בית הדין לעבודה הדגיש כי אין מחלוקת בנושא מעמד ההתפטרות שכן שני הצדדים מסכימים כי העובדת התפטרה. הנושא שעומד במחלוקת הוא העילה להתפטרות והאם מדובר על עילה המזכה בפיצויי פיטורין (דהיינו מתפטר בדין מפוטר).
בית הדין לעבודה פסק כי במקרה דנן, המדובר בתמונה עגומה של הפסקת הפעילות מצד החברה באופן חד צדד, מה שהותיר את התובעת במצב שבו היא למעשה 'תלויה באוויר', מצד אחד היא יודעת שהחברה בקשיים ולא תוכל להמשיך לשלם לה משכורת ו/או להמשיך לספק לה סביבת עבודה יציבה ומצד שני, אין בידיה מכתב פיטורין המזכה אותה בתנאים סוציאליים, לרבות זכאות לדמי אבטלה ובהטבות מצד המעסיק כגון פיצויי פיטורין, פדיון ימי חופש ועוד.
בית הדין פסק כי אמנם העובדת התפטרה מיוזמתה אך הנסיבות האובייקטיביות לא התירו לה ברירה מלבד התפטרות, ועל כן מדובר על הרעה מוחשית בתנאי העבודה. על פי חוק פיצויי פיטורין, התפטרות על רקע הרעה ממשית בתנאי העבודה, מהווים עילה מוצדקת להכיר במתפטר כ'מתפטר בדין מפוטר' ומזכים את העובד בפיצויי פיטורים.
