עורך הדין שי טל, מומחה לדיני עבודה וזכויות עובדים, מייצג מעסיקים ועובדים בבתי הדין לעבודה, בהליכי גישור ובוררות ובהליכי שימוע ומשמעת. כמו כן, עו"ד טל הינו מומחה בתחום הספורט ובכלל זאת בייצוג, ייעוץ וליווי של שחקנים, ארגונים, מועדונים וגופים שונים הפעילים בתחום הספורט בארץ ובחו"ל בנושא זכויות עובדים וחובות מעסיקים בענף הספורט. עו"ד טל הוא מנהל הפורום לשוויון זכויות בעבודה באתר המשפטי LawGuide ומנהל הפורום לדיני עבודה באתר NRG.
ככל ששוק העבודה הופך תובעני יותר, כך גובר הפחד של העובדים מפני פיטורים בזמן שהם ממלאים את חובתם כלפי המדינה. כיצד פועלת המדינה לשמור על זכויותיהם?
עו"ד שי טל: בפני חיילים משוחררים וחיילי מילואים עומדות למעשה שתי אופציות באשר לפיטורים ו/או אפליה: חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה התש"ט-1949) וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
תכלית חוק חיילים משוחרים (החזרה לעבודה) הינה להעניק הגנה ראויה לעובדים המשרתים במילואים משיקולים מוסריים ותועלתיים לאומיים אך עם זאת, תוך הימנעות ממתן הגנת יתר למשרתים במילואים, דבר שעלול להביא ליצירת תמריץ שלילי אצל מעסיקים מפני התקשרות עם אוכלוסיית עובדים המשרתים במילואים.
חוק חיילים משוחררים קובע איסור מוחלט לפטר עובד בשל שירותו למילואים מילואים, קריאה לשירות, שירותו הצפוי, תדירות או משך שירות המילואים. באם שירות המילואים עולה על יומיים רצופים, חל איסור לפטר את העובד בתקופה של 30 ימים מתום שירות המילואים, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה.
ועדת התעסוקה הינה גוף מטעם משרד הביטחון הדן בבקשות מעסיקים לפטר אנשי מילואים. הוועדה, מעצם היותה חלק ממשרד הביטחון, פועלת תחת אג'נדה ברורה והיא להגן על זכויותיהם של חיילי המילואים הנקראים לשמ"פ ומתוך מחויבות לסייע להם לשמור על היציבות התעסוקתית. הוועדה לא תיתן למעסיק היתר לפטר עובד אלא מטעמים מיוחדים שירשמו ובלבד שהמעסיק יוכיח עילה מוצדקת לפיטורים שאיננה קשורה למילואים. עילת הפיטורין יכולה להיות גניבה, תפקוד לקוי, צמצום כוח אדם ועוד. הוועדה שומעת את הצדדים ומקבלת החלטה כאשר כמובן כל מקרה נבחן לגופו.
מהן סמכויותיה של ועדת התעסוקה בפועל?
עו"ד שי טל: לוועדה יש את הסמכויות ליתן צווים ולפסוק אף פיצוי כנגד מעסיקים בין היתר להורות למעסיק להשיב העובד לעבודה. יש בסמכות הוועדה לבטל הליך פיטורים. בנוסף, לוועדה יש סמכות לחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויים בשווי של עד 5 משכורות. לוועדה יש סמכות להחזיר עובד לעבוד ולפסוק לו פיצויים וכל זאת במסגרת הליך קצר.
עובד שפוטר במהלך מילואים, לקראת יציאה למילואים ו/או במהלך 30 ימי העבודה מיום חזרתו לעבודה (במקרה של שירות מילואים של יותר מיומיים ברציפות), רשאי לפנות לקצין העיר באזור מגוריו. קצין העיר אמור להפנותו לעורך דין מתוך רשימת עורכי דין העובדים עם משרד הביטחון. עורך הדין שיבחר ייצג את העובד (החייל) מול המעסיק בהליך מזורז יחסית להליך משפטי בבית הדין לעבודה, כאשר הוועדה מחויבת לתת החלטה עד 15 יום מסיום שלב הדיונים והראיות.
אם כך, מעסיק שמפטר חייל מילואים צפוי לתת דין בפני ועדת התעסוקה של משרד הביטחון ולא בפני שופט בבית הדין לעבודה?
עו"ד שי טל: ועדת התעסוקה היא האלטרנטיבה השכיחה יותר מבחינת חייל המילואים אולם חשוב לציין כי העובד רשאי לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע את המעסיק בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. העובד רשאי לפעול בשני הערוצים במקביל ובמקרה זה המעסיק חשוף בשתי החזיתות, מצד אחד לסמכויות (הנרחבות) של ועדת התעסוקה ומהצד השני לבית הדין לעבודה בהליך ארוך הטומן בחובו בין היתר הוצאות משפטיות בלתי מבוטלות.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מ-1988 אוסר על מעסיק להפלות דורש עבודה או עובד מחמת שירות מילואים, שירות מילואים צפוי, בשל תדירותו או משכו (שבמקרים רבים נגזר מתפקידו ודרגתו הצבאית). היה והמועמד לתפקיד חש שהמעסיק דוחה אותו בשל הקריאה למילואים בתדירות גבוהה או לפרקי זמן ממושכים יותר ממועמדים אחרים – אזי דלתו של בית הדין לעבודה עשויה להיות פתוחה בפניו בתביעה בגין אפליה בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בהקשר זה חשוב שמעסיקים ישאלו את השאלות הנכונות בראיון העבודה או יותר נכון לא ישאלו את מה שאסור לשאול לדוגמה: 'האם אתה עושה הרבה מילואים?'. מעסיק ששאל שאלה מסוג זה ולא קיבל עובד חשוף לתביעה מצד העובד בגין אפליה בקבלה לעבודה בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שרכיב הפיצוי בגינה ללא הוכחת נזק נאמד כיום בסך של 60,000 ש"ח.
מה התדירות של תביעות כפולות (דו ראשיות) של עובדים לוועדת התעסוקה ולבית הדין לעבודה במקביל?
עו"ד שי טל: התביעות הדו ראשיות הן תביעות לא שכיחות. עובדים נוטים לפנות בעיקר לוועדת תעסוקה ודורשים החזרה לעבודה ופיצויים בסך של עד 5 משכורות. זה הליך מזורז בו הם זכאים לייצוג משפטי חינם וכמובן הסיכוי לזכות בהליך זה מבחינתם גבוה יותר.
עד כה דיברנו רק על זכויות של עובדים אל מול מעסיקים בהקשר של מילואים, האם ישנן חובות של העובדים ואם כן מהן?
עו"ד שי טל: עובד מחויב ליידע את המעביד בנוגע לכל קריאה למילואים. במקרה של צו 8 עליו להציגו בפני המנהל בהקדם האפשרי. בכל מקרה של צו קריאה למילואים, העובד מחויב להציג את המסמך בפני המעביד תוך 7 ימים ממועד קבלתו (לכל המאוחר). זאת כמובן בין היתר על מנת ליתן למעסיק שהות להיערך לתקופת היעדרותו של העובד.
באם עובד לא מודיע למעסיק על הקריאה למילואים, לא הציג בפניו פרטים מדויקים ו/או לא פעל בזמן, אזי שהוא נותן למעסיק עילת פיטורין.
בין עובד למעביד קיים הסכם עבודה בהתנהגות. ואת ההסכם יש לקיים בתום לב ובדרך מקובלת. ככל שהעובד לא יפעל בהתאם לאמור ויודיע אודות הקריאה לשמ"פ בלו"ז הנקוב עשוי המעסיק לטעון כי לא ידע אודות הקריאה למילואים והפיטורים היו ממניעים אחרים. מלבד זאת להפרת חובת תום הלב עשוי להיות משקל נגד לא מבוטל ולעיתים עילה לתביעות שכנגד – והפעם כנגד עובדים.
