עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה
"בתי הדין לעבודה רואים בתקופה האחרונה יותר ויותר תביעות שהנושא שלהן הוא אפליה בהליך הגיוס, וכן פגמים בהליך גיוס עובדים", כך אומר עו"ד קובי חתן, מומחה בדיני עבודה וגישור, לקראת הרצאתו בנושא : מוקשים בתהליכי גיוס עובדים, בכנס הגיוס שיתקיים ב-21 באוקטובר בכפר המכביה בנושא From Sourcing to Onboarding – מבט אל תהליכי הגיוס.
לדברי עו"ד חתן, "כאשר המעסיק מגייס עובדים יש לא מעט נושאים שיש להזהר בהם. זה מתחיל כבר בפרסום מודעת ה'דרושים', ממשיך דרך ראיון העבודה ומגיע ממש עד למתן ההודעה לעובד על תחילת העבודה ועל תנאי העבודה בהם יועסק".
מהם המוקשים המהותיים ביותר בגיוס עובדים?
"המוקשים המהותיים ביותר שקיימים כיום בדיני עבודה – בנושאי גיוס עובדים – הם מוקשים שכרוכים באפליה מכל סוג שהוא. בימים אלה במיוחד, נושא האפליה ושיוויון ההזדמנויות נמצאים מאוד בכותרות, בכל תחומי החיים, ובין היתר גם בתחום דיני העבודה". בכנס הגיוס ירחיב עו"ד חתן עוד רבות על הנושא: 'מוקשים בהליכי גיוס עובדים'.
מה חשוב שמעסיקים ידעו ולמה יש לשים לב?
"חשוב מאוד שמעסיקים ידעו איך הם יכולים להימנע מאפליה, ולא פחות חשוב – מיצירת מצג של אפליה – בכל שלבי הגיוס וקליטת עובדים חדשים. חשוב להבין שגם אם המעסיק כלל לא התכוון להפלות לרעה הוא עלול להתבע בגין אפליה. על פי הפסיקה, די שהתוצאה בפועל היא תוצאה מפלה לרעה, כדי שהמעסיק יהיה חשוף גם במישור הכספי וגם במישור הפלילי".
מהם ההליכים שנוקטים בהם הכי הרבה בנושאי אפליה?
"אנחנו רואים הרבה מאוד של הליכים שעוסקים באפליה לרעה של נשים על רקע היותן אימהות, על רקע הריונות, על רקע טיפולי פוריות, וגם בשל עצם היותן נשים. למעשה, אפשר לומר שרואים מקרים רבים של אפליה מגדרית באופן כללי. כמו כן רואים מקרים של אפליה ותביעות בגין אפליה מחמת גיל, כאשר עובדים מבוגרים מנסים להתקבל לתפקידים מסוימים ולא מצליחים.
"בנוסף, רואים אפליות על בסיס גזע ועל בסיס לאום, כאשר עובדים מעדות שונות ולאומים שונים, מנסים להתקבל לעבודה ולא מצליחים. וכמובן לאחרונה רואים אפליות גם על בסיס עמדות פוליטיות".
איך מגיעים למצב של אפליה בעבודה על בסיס עמדות פוליטיות?
"יותר ויותר מעסיקים עושים שימוש בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות כדי לסנן מועמדים. ופעמים רבות, עמדות פוליטיות כאלה ואחרות שהעובד או העובדת מביעים בדף הפייסבוק שלהם או בקבוצות, או ברשתות חברתיות אחרות, עלולות לטרפד את היכולת שלהם להתקבל למקומות עבודה מסויימים. מאליו מובן שחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה מכל סוג שהוא, כולל אפליה על רקע עמדות פוליטיות".
על מי נופל נטל ההוכחה לכך שמתקיימת אפליה?
"די אם מעסיק ביקש ממועמד מידע בנושא של אפליה אסורה, כדי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק. כלומר המעסיק הוא זה שיאלץ להוכיח לבית הדין לעבודה שהסיבה לכך שאותו מעומד לא התקבל אינה כרוכה באפליה אסורה.
"לדוגמה, מספיק שמעסיק שואל את המועמד בעת ראיון עבודה, או בטופס הפרטים האישיים, מהו גילו, או מהו מצבו המשפחתי, כדי שלמועמד יהיה בסיס לטענת אפליה, ובמקרה כזה נטל ההוכחה יועבר למעסיק.
"גם מודעת 'דרושים' שפונה רק לנשים או רק לגברים, למשל, עלולה להיחשב לאפליה. לכן חשוב מאוד להכיר את הדינים הרלוונטיים ולדעת להימנע מטעויות במהלך הליך גיוס העובדים. מדובר בטעויות שעלולות לעלות למעסיק לא מעט; כאמור, גם במישור הכספי, גם במישור התדמיתי (פגיעה במותג המעסיק) ובמקרים חמורים אפילו ברמה הפלילית".
