שוק העבודה נחשב לאחר המדדים החשובים ביותר לצורך בדיקת השתלבותם של עולים חדשים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. מאז קום המדינה הגיעו לישראל כ-3.2 מיליון עולים, כ-42% מתוכם מאז שנת 1990. מתוך כ-1.2 מיליון העולים שעלו לישראל בין השנים 1990 ל-2010, כ-60% מהעולים היו בעת עלייתם בגילאי עבודה.
לפי סקר שערכה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בסוף 2012 ובראשית 2013, כ-13% מהעולם שהגיעו ארצה לאחר 1990 מברית המועצות לשעבר חשו אפליה במקום העבודה הנוכחי שלהם. לצורך ההשוואה, כ-8% מהישראלים ממוצא מזרחי חשו כך וכ-21% מהמגזר הערבי.
מסקר נוסף שערכה הנציבות בראשית 2013 בקרב מעסיקים שלהם למעלה מ-10 עובדים, עולה כי כ-84% מהמעסיקים סבורים שעולים לא יתקשו בביצוע התפקידים בעסק, ואילו רק כ-6% מהם סברו שעולים יתקשו לבצע מספר רב של תפקידים בעסק.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה ב-2014 למשרד העלייה והקליטה, לנציבות שירות המדינה ולעמותות וארגונים כדי לקבל נתונים אודות היקף התלונות של עולים בשירות המדינה או השירות הציבורי, מהן ניתן ללמוד רבות גם על החסמים הקיימים בפניהם בשוק התעסוקה הפרטי בישראל.
בדיקה זו העלתה כי החסם העיקרי הנו תהליך הקבלה לעבודה בשל שוני תרבותי של העולים הבא לידי ביטוי בהתמודדות שלהם עם בחינות בכתב ובמבחנים אמריקאיים, שאינם מקובלים בחלק מארצות המוצא שלהם. מנציבות המדינה נמסר כי האפשרות למבחן בשפה שאינה עברית קיימת רק כאשר המשרה אינה דורשת ידע בעברית, כדוגמת מערכות מידע, חשבונאות ותפקידים טכניים. הנציבות דורשת ממכוני המיון עמם היא עובדת לספק מבחנים מתורגמים לשפות נוספות, ואף נעשית התאמה תרבותית של מבחנים אלו לכלל האוכלוסיות.
בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מסבירים כי העסקה רב גונית מעודדת חדשנות ויצירתיות בקרב העובדים, מונעת קיבעון מחשבתי, מאפשרת לארגון להגיע אל מגוון רחב יותר של לקוחות וספקים בשוק המקומי והגלובלי, משפרת את השירות שניתן להעניק לאוכלוסיות שונות ומעודדת את שיפור התחרותיות ויכולת ההתמודדות של הארגון עם שינויים.
מחיר ההשתלבות: נטישת המקצוע
על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחד הקשיים העומדים בפני עולים חדשים הוא הקושי להשתלב בעבודה במקצוע שרכש העולה לפני עלייתו. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך בקרב בני 26 עד 74 שעלו לישראל בשנים 1990 עד 2007, כ-34% מהעולים שהיו בעלי מקצוע בעת עלייתם עבדו במקצוע זהה גם לאחר העלייה, וכ-66% עבדו במקצוע אחר.
מסקר שערך משרד העלייה והקליטה בקרב עולים בשנים 2002 עד 2011 ובקרב תושבים חוזרים במהלך 2010 עד 2011, עולה כי 28% מהעולים עבדו בישראל במקצוע שרכשו בארץ המוצא וכ-43% עבדו במקצוע אחר. בכל אחת מ-3 קבוצות הסקר, כלומר דוברי אנגלית, רוסית וספרדית, 78% מהעולים ציינו שיסכימו לעבוד בעבודה שאינה בתחום המקצוע שרכשו כדי להתפרנס, על אף שכ-40% מהם ציינו שלעבודה במקצוע הנרכש יש חשיבות רבה ביותר בעולם התעסוקה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רמת ההשכלה של העולים שהגיעו ב-2014 הינה גבוהה יחסית – 67% מהם היו בעלי 13 שנות לימוד ומעלה. בשנה זו הגיעו לישראל כ-24 אלף עולים, 43% יותר מאשר ב-2013. מכלל העולים שהגיעו ארצה אשתקד, כ-48% הגיעו מברית המועצות לשעבר, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 27% הגיעו מצרפת ו-19% הגיעו מארצות הברית.
ב-2014 עלו לישראל כ-6,500 עולים מצרפת וכ-10 אלף עולים מרוסיה ואוקראינה. מדובר בעלייה ניכרת בהשוואה ל-2013 בשיעור של 125% במספר העולים מצרפת ובשיעור של כ-74% במספר העולים מרוסיה ואוקראינה. לעומת זאת, חלה ירידה בשיעור של 84% במספר העולים מאתיופיה, כאשר הגיעו אשתקד כ-200 עולים בלבד. העולים החדשים השתקעו בשנה החולפת בעיקר בערים הגדולות: נתניה קלטה 12% מסך העולים, ירושלים ותל אביב כ-11%, חיפה כ-7% ואשדוד כ-6% מהעולים.
לחצו כאן לצפייה במדריך לשוויון הזדמנויות בעבודה
כנס מקורות הגיוס הגדול בישראל ייערך על ידי HRus בשיתוף HRD ב-29 באוקטובר בכפר המכביה
לחצו כאן לצפייה בתכנית הכנס
