עובד במסעדת דיקסי (אחת המסעדות המפורסמות בארץ), שימש כמחסנאי, אחראי על עובדי הניקיון ואיש תחזוקה. המסעדה האשימה אותו בגניבת פחיות בירה בעקבות מחסור. העובד טען כי בשל הלחץ בעבודה הוא אישר לספקים שקיבל כמות מסוימת של פחיות כשבפועל קיבל מהם פחות. המסעדה דבקה בגרסת הגנבה ובעקבות זאת פיטרה אותו תוך שלילת זכאותו לפיצויי פיטורין.
העובד הגיש תביעה כנגד המסעדה בה הוא דרש פיצויי פיטורין, דמי חופשה והבראה, גמול חגים, גמול שעות נוספות, הודעה מוקדמת ושכר עבודה עבור תקופת השהייתו. העובד אף טען שהשימוע שנערך לו היה 'למראית עין' ולא הליך שימוע אמתי שנועד לתת לו להגן על מעמדו.
מצד המסעדה נטען מנגד כי היו לה סיבות סבירות לחשוד שהעובד גנב סחורה. היא ערכה לו שימוע אולם הוא לא הפריך את החשדות. מהמסעדה נטען כי זו אמנם פיטרה אותו תוך שלילת פיצויי הפיטורים אולם היא נמנעה מלהגיש נגדו תלונה במשטרה בגין גנבה כדי 'שלא להרוס לו את החיים'.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אריאל גילצר-כץ, פסקה לטובת העובד וקבעה כי טענות הגניבה הועלו על ידי עובדי המסעדה ומנהליה כלאחר יד, ללא בדל של ראיה, והתבססו על עדויות שבעל פה ועל שמועות גרידא.
"דיקסי גריל, בהינף יד, האשימה את ארצ'ל בגניבה וזאת ללא בדל ראייה כנגדו ופיטרה אותו. מעביד המאשים את עובדיו בעבירה חמורה כגון זו, עליו להתבסס על ראיות מוצקות. בטרם חורצים את גורלו של עובד ומאשימים אותו בגניבה יש לבדוק ולברר האומנם בוצעו המעשים המיוחסים ועל כן הזהירו עוד במקורותינו כי: "החושד בכשרים לוקה בגופו" קרי, יש להיזהר שלא להטיל ספק ביושרם של אחרים מבלי שתהיה הוכחה מוצקה לכך" כתבה השופטת גילצר-כץ בפסק הדין.
עורך הדין עידו אקרמן, בא כוח העובד: "פסק הדין מדבר בעד עצמו. הנכס הכי יקר שיש לאדם הוא שמו הטוב ודיקסי, באמצעות חיים כהן, רמסו ברגל גסה את שמו של מרשי בלי שום סיבה והצדקה, מרשי הסכים לעבור בדיקת פוליגרף, אולם חיים כהן התנגד. לקחו אדם ישר והגון שמילא את תפקידו ללא דופי במשך שנים והפכו אותו לגנב ביום אחד".
בואו לשמוע עוד בנושא זכויות עובדים וחובות המעסיק ביום עיון – תגמול ותמרוץ עובדים, שיתקיים ב-26 ביולי
