בואו נודה בעובדות בינינו (אבל רק בינינו). הכי נוח לנו שהמועמדים משתמשים בממשק שלנו להגשת מועמדות. הם נכנסים לטופס, ממלאים את כל שדות החובה, לפי ההוראות וההנחיות הספציפיות שלנו. הם כותבים לנו בדיוק מה שאנחנו רוצים לדעת, איך שאנחנו רוצים לקבל את זה, בפורמט שהכי נוח לנו: לסרוק אוטומטית לפי מילות מפתח, לקרוא, לסנן, למחוק, לרשום הערות… כך נוח לנו.
לכן אנחנו מציבים בפני המועמדים דרישה להגיש מועמדות בדרך שנוחה לנו. כי הרי אנחנו מודים בעובדות – ככה נוח לנו.
אז בואו נניח בינינו (ורק בינינו) שאנחנו היינו עובדים בחנות בגדים. נכון שהיה לנו נוח יותר אם כל לקוח שנכנס לחנות ולוקח פריט לתא מדידה היה מחזיר את הפריט למקומו? ברור. כך החנות הייתה מתנהלת בצורה הרבה יותר אפקטיבית. היה נשמר סדר וניקיון ואפשר היה לצמצם את כוח האדם בחנות (מה שהיה מוביל לחיסכון) או לפנות כוח אדם לאמנות המכירה (מה שהיה מוביל לרווחיות). נכון שהיה לנו הרבה יותר נוח לדרוש מהלקוחות שלנו שיחזירו כל פריט וישמרו על סדר, ניקיון ושקט (ואולי ישאירו ילדים קטנים ורועשים בחוץ?!). ברור שלא היינו מעלים על דעתנו לעשות זאת למרות שלנו – זה הרבה יותר נוח.
מחפש העבודה, הטאלנט העסוק שעובד, משלים תואר שני (MBA במנהל עסקים), מתקשר עם מאות חברים לנטוורק ברשתות החברתיות, הכין מבעוד מועד קורות חיים. סביר להניח שהוא הכין כמה סגנונות של קורות חיים מבעוד מועד. כאשר הוא צריך להתחיל לשבת מול ממשק הגשת קורות חיים ולהתחיל להעלות מחדש את כל קורות חייו (וככל שהוא מוכשר יותר ובעל ניסיון מקצועי עשיר יותר ויותר שנות השכלה – כך המלאכה מרובה יותר), הוא מתייאש. וכאן אתם המגייסים מאבדים אותו.
שימו לב, לא מדובר על מועמד אחד או שניים, עסוקים או עצלנים במיוחד. על פי סקר של חברת Jibe, המתמחה בטכנולוגיית משאבי אנוש ושפורסם באתר mashable, 70% מקרב מחפשי העבודה חווים turnoff (רתיעה/ סלידה) כשהם נתקלים בממשק להגשת מועמדות.
על פי הסקר, שבו השתתפו 1,000 מחפשי עבודה,70% מחפשי העבודה חשים אכזבה ורתיעה כשהם נתקלים בטופס האוטומטי להגשת מועמדות. 3 מתוך 5 מועמדים אף טענו שהטופס האוטומטי להגשת מועמדות הוא מסובך יותר מטפסים אחרים שבהם נתקלים המועמדים (טפסים כגון בקשה למשכנתא, הלוואה וכיו"ב).
מסקנה: עבור המועמדים, ממשק להגשת מועמדות הוא מאכזב, גוזל זמן ומסובך
לא מעט שבחים חולקו למערכות משאבי אנוש חדשות, לכלים חדשניים ומתוחכמים ולממשקי הגיוס האוטומטיים. לא מעט שבחים ניתנו לאותם כלים שחוסכים לנו זמן, מסייעים לנו לסרוק כמות גדולה יותר של קורות חיים, בדיוק מרבי, תוך חיסכון במשאבים. הרצאות, ימי עיון ואין ספור כתבות (גם כאן באתר) הוקצו לנושא היתרונות של ממשקי הגיוס האוטומטים, לרבות טופס מועמד און-ליין. אבל המועמדים מצביעים בהמוניהם ברגליים.
אז אולי השקעתם כבר בטופס הגשת מועמדות, ואולי עשיתם זאת רק לא מזמן, ואולי הוא עלה ביותר וגבה זמן וייסורים.. ואולי נלחמתם על תקציב או שנלחמתם עם אנשים בארגון שלא תמכו בשינוי כי הם שונאים שינויים… תהה הסיבה אשר תהה, אין כל סיבה להמשיך להפעיל מערכת שאינה נותנת תוצאות או במקרה הזה – מונעת תוצאות.
אז מה עושים?
זה הזמן לחשוב על דרכים לשפר את מערך הגיוס תוך דגש על ממשקים זמינים, קלים, פשוטים ונוחים יותר עבור המועמד.
עבור חלק מכם זה יכול לבוא לידי ביטוי בחזרה לפתיחת כתובת מייל להגשת מועמדות דרך קורות חיים. עבור חלק, מי שיש לו המשאבים הנחוצים, זה אומר לאפיין או לשדרג מערכת קיימת כך שניתן יהיה לקלוט קורות חיים לטופס אוטומטי – מתוך קורות החיים הסטנדרטיים.
יתרה מכך, זה הזמן לחשוב על דרכים להפוך את הגשת המועמדות להליך פשוט וקצר יותר, הרבה יותר, למועמד. זה דווקא הזמן לחשוב על האפשרות לאפשר למועמדים לעשות שימוש בפרופילים שלהם ברשתות חברתיות דוגמת: לינקדאין, פייסבוק, טוויטר, מיני-סייט באינדקס מקצועי או כל פלטפורמה חברתית או מקצועית אחרת בה ניתן לקבל מידע מקצועי רלוונטי על המועמד ולפתח עמו ערוץ תקשורת ישירה ומידית.