בעוד שרוב העובדים (שאינם בחופשה ללא תשלום ושלא פוטרו) עובדים כיום מביתם, לא ברור מי אחראי על בטיחותם בעבודה ואל מי ניתן לפנות לקבלת דמי פגיעה במקרה של פגיעה במהלך העבודה בבית.
במילים אחרות, אחת הסוגיות שלעת עתה לא ברור האם יש עליה תשובה היא: מי אחראי לפצות עובד שעובד מביתו ונפגע במהלך עבודתו בבית.
סוגייה ראשונה היא מהי אחריות המעסיק, שכן העובד אינו נמצא במתקן או במבנה של המעסיק אלא בביתו. מאידך, אותו עובד נפגע בעת שביצע את עבודתו מביתו, כאשר מדובר בעבודה שהמעסיק הטיל עליו לבצע.
סוגייה שנייה היא, האם הביטוח הלאומי מכיר בנפגע עבודה שנפגע בעת שעבד בביתו. נראה שלאור העובדה שרובם המכריע של העובדים עבדו עד עתה במשרד, לא היתה דרישה גדולה לפתרון כזה.
כעת, כאשר רובם המכריע של העובדים עובדים בביתם, יש צורך להתייחס לסוגייה זו ולמצוא לה פתרון.
אוכלוסייה אחרת שיש למצוא עבורה פתרון בנושא זה היא אוכלוסיית הפרילנסרים (עצמאים) הבודדים, שעובדים מביתם.
אין להם חנות או משרד שהם עובדים בהם, אלא הם עובדים בחדר העבודה שבביתם; ולא רק בגלל משבר הקורונה אלא משום שכך הם עובדים מאז שהחלו להיות פרילנסרים.
דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים כל חודש כוללים ביטוח נפגעי עבודה, השאלה היא רק איך זה מיושם כאשר קורה מקרה בו הם נזקקים לכספים הללו.
אם כן, האם עובד כזה אכן זכאי לדמי נפגעי עבודה בעת שהוא עובד בביתו?
יצויין כאן, כי אם אכן פרילנסר שעובד מביתו זכאי לקבל את דמי ביטוח נפגעי העבודה בעת הצורך, הרי שניתן, בשינויים מסויימים, לבטח גם את השכירים שעובדים כעת מביתם.
בעקרון, דמי פגיעה בעבודה נועדו לפצות עובדים עבור אובדן הכנסות מעבודה, בין אם הם עובדים כשכירים או כעצמאים, כאשר הפגיעה נגרמה במהלך או בעקבות העבודה.
דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו העובד לא עבד ונזקק לטיפול רפואי. לכל היותר יקבל הנפגע פיצוי תמורת 13 שבועות, כלומר 91 ימים.
ספירת הימים מתחילה החל ממחרת הפגיעה (ביום שלאחר הפגיעה). שכירים מקבלים את התשלום עבור יום הפגיעה עצמו מהמעסיק.
במקרים בהם העובד נעדר פחות מ-12 ימים, הביטוח הלאומי משלם לו דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
אם לדוגמה העובד נפגע ביום ראשון בשבוע, והוא נעדר במשך שבוע, עד ליום ראשון שאחריו, הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה החל מיום רביעי ועד ליום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
במקרים בהם העובד נעדר מהעבודה יותר מ-12 יום, הביטוח הלאומי משלם לו את דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה.
עבור שכירים, הביטוח הלאומי גובה מהמעסיק את התשלום ששילם לעובד עבור 12 הימים הראשונים, למעט מעסיקים של עובד במשק בית.
במה תרם המאמר הזה אם לא השבתם על השאלה שהעלתם – מי אחראי לפצות עובד שעובד מביתו ונפגע במהלך עבודתו בבית לא הבנתי
זו בדיוק הבעיה שהמאמר מעלה – לא מוגדר באופן חד וברור בחוק מי אחראי על כך וכיצד יש לפעול. כן ניתן להגיש בקשה במסגרת ההליך שעליו מדובר בסוף המאמר, על מול הביטוח הלאומי, אך אין הדבר מוחלט ובטוח כפי שצריך להיות. וזאת בדיוק הבעיה – שאין תשובה ברורה, ועצם ההצפה של הבעיה היא התרומה לדעתנו.