מיון עובדים הוא דבר שבשגרה, לחם חוקו של מנהל משאבי אנוש. כמעט ולא חולף יום מבלי ראיון עבודה אחד או שניים וכמו נושאים שגרתיים אחרים, גם כאן השגרה שוחקת וגורמת לעיתים להתעלם מהעיקר – והעיקר הוא לגייס עובד המתאים לארגון. נשמע פשוט אולם רבים מהמראיינים נוטים לשכוח בדיוק את העובדה הזו.
במהלך ראיון עבודה שגרתי, המועמד לעבודה בדרך כלל מתחיל לספר על עצמו, השכלתו, כישוריו וניסיונו בעבודה בארגונים אחרים. המראיין עסוק בלשמוע את הפרטים האלו ובלבחון האם המידע שניתן עונה על דרישות התפקיד המוצע. אלא שמידע זה הוא לעיתים קרובות הרבה פחות רלוונטי לארגון.
ראשית: ההשכלה. ישנם תפקידים רבים ששלל התארים האוניברסיטאיים אותם מציג המרואיין, פחות רלוונטיים לתפקיד המוצע מאשר ניסיון מעשי. הידע במוסדות להשכלה גבוה הוא תיאורטי בעיקרו ולתפקידים רבים חשוב יותר עובד עם ידע מעשי מאשר אחד היודע לשנן שעות אחדות לפני הראיון את לפניו את מה שצריך לאמור, ומן הסתם הוא גם שינן היטב את קורות חייו לפי דרישות התפקיד.
ידע אמיתי הוא תוצאה של לימוד עצמי והעמקה. באקדמיה היא בא לידי ביטוי בעיקר בעבודות הסמינריוניות שהסטודנט כתב (במקרה שאכן כתב אותם בעצמו ולא רכש אותן מאחת מהחברות המוכרות אותן באלפי שקלים). שאלו את המועמד על מה הוא כתב את העבודות הסמינריוניות שלו, מה היה רעיון הבסיס בהם, באילו מקורות מידע הוא השתמש, וכן – גם מה היה הציון הסופי בהם. בין לבין שימו לב עד כמה הוא מגלה התלהבות או אדישות ממה שאמור להיות תהליך היצירה העצמית שלו, סביר להניח שהוא יגלה התלהבות דומה בכל פרויקט חדש שיעמוד בפניו בארגון.
שאלו אותו מה היו המקצועות שהתקשה בהם ומדוע, מה היו הקורסים שבחר מחוץ למסגרת קורסי החובה, אלו יעידו על ההעדפות האישיות שלו ותחומי העניין, או שמא הוא בחר בהם משום השעות הנוחות בהן ניתנו הקורסים האלו.. אם מועמד בחר ללמוד חוג נוסף שאלו אותו מדוע, כך תגלו היבט אחר באישיות שלו, כזה שעשוי להיות רלוונטי לא פחות לארגון. כלכלה ואמנות למשל. נשמע מוזר אבל לא בהכרח, השילוב של כישורים אנליטיים ודמיון יוצר עשויים להיות חשובים לארגון. בחירה כזו מעידה גם על רצון פנימי לחרוג מהשגרה ולא בהכרח ללכת עם הזרם בדמות שילוב של כלכלה וחשבונאות או כלכלה ומדעי המדינה. עוד תכונה שכדאי לזכור ועשויה לסייע לארגון בעתיד.
