נשים בעלות עסק
לעתים קרובות נשים הן אלה שעוזרות לאחרים – הן מתכננות פגישות, רושמות הערות ולוקחות על עצמן יותר סוגים של "עבודות בית" מהמשרד. משימות הכרחיות אך כפויות טובה אלה הן הסיבה לכך שארגונים ימשיכו לתפקד, אולם, על פי מאמר שכתבו מנהלת התפעול של פייסבוק שריל סנדברג וחוקר הניהול פרופסור אדם גרנט ב-New York Times – בעוד שמצפים מנשים לבצע את העבודה הזאת, הן אינן מקבלות עבורה קרדיט כשהן כן מבצעות אותה או סופגות ביקורת כשהן מסרבות לעשות אותה. "כאשר אישה אינה מסייע לקולגה, אנשים מחבבים אותה פחות והקריירה שלה נפגעת," כך גורסים גרנט וסנדברג. המחברים ציטטו שורה של מחקרים התומכים בטענה, והוסיפו: "אך כאשר גבר אומר לא, הוא אינו עומד מול שום ביקורת. גבר שאינו עוזר הוא 'עסוק'; אישה היא 'אנוכית'."
"עבודת בית" במשרד היא לעיתים קרובות בלתי נראית לעין ולכן תרומתה לצוות אינה זוכה להערכה מספקת. עובדה זאת יוצרת את אחד המכשולים הסמויים שמפריעים לנשים להתקדם לתפקידים בכירים יותר. דבורה קולב וג'סיקה ר. פורטר, שתיהן חוקרות הנהגה ומגדר, פרסמו מאמר על התופעה ב-Harvard Business Review בו הן מתארות את מחקרן שבמסגרתו נמצאו ארבע אסטרטגיות למשא ומתן של עובדות. הן מציעות לנשים לאמץ את ארבעת המהלכים הבאים:
• הפכו בקשה לעזרה למשא ומתן. אלכסנדרה, מנהלת פרויקט, התבקשה על ידי הבוס שלה לעזור למנהל שהיו לו בעיות משפחתיות והיה זקוק לסיוע בביצוע עבודתו. המנהל ביקש מאלכסנדרה להיות "מנהלת בפועל". אלכסנדרה ניהלה משא ומתן על הבקשה ודרשה שתיחשב לה כקידום: היא הסכימה לעזור בתנאי שהיא תהפוך למנהלת לאחר תום תקופת העזרה.
• בררו את מחיר התרומה שלכן. עזרה אינה מוצר חינמי. לא רק שהיא גוזלת זמן מיום העבודה שלכן, היא עשויה להיות גם נטל על הבריאות ועל המשפחה שלכן. כאשר פטריה, מנהל תכנית בעמותה, התבקשה על ידי המנהל שלה לעזור לקולגה שהצוות שלו התקשה להתמודד עם עומס העבודה שלו, היא הסכימה. אבל כאשר חישבה את משמעויות תוספת הזמן, היא גילתה שהשכר שהיא מקבלת לשעה צנח משמעותית. כשהיא הציגה זאת בפני המנהל שלה במונחים של דולרים, היא הייתה יכולה לנהל משא ומתן על משאבים נוספים במטרה להמשיך לעזור מבלי להשקיע זמן נוסף.
• הדגימו את ערך העזרה שלכן. החוקרות גילו שנשים שמטמיעות בהצלחה את העזרה שהן מספקות לגרסה מורחבת של עבודתן עושות זאת בכך שהן מראות את ערך העבודה. איזובל, מנהלת תקשורת, עשתה זאת. אחרי שעזרה למחלקה נוספת לעבוד מול לקוח ממשלתי והצילה מערכת יחסים חשובה, אותה מחלקה המשיכה לבקש את עזרתה "המתקנת". אף שנהנתה להיתפס כ"מצילה", היא ידעה שלא תוכל להמשיך וגם לבצע את תפקידה המקורי. בכך שהראתה את ערך העזרה למחלקה האחרת, היא ניהלה משא ומתן על "התיקון" וקיבלה תפקיד מורחב עם קידום והעלאה בשכר.
• אם הבקשה אישית יותר מאשר מקצועית, הכניסי לתוכה הדדיות. בדוגמאות שלעיל העזרה תרמה לארגון. אבל הכנת הקפה ותכנון מסיבת החברה הן פרסונליות יותר. כאשר את מנהלת משא ומתן על סוגי העזרה האלה, בקשי הדדיות – אם אני עושה את זה, מה תעשה אתה? אליסון, מנהלת בכירה, תמיד הייתה מוכנה להכין את הקפה בתורה – בתנאי ש… "אני אעשה את זה היום והפעם הבאה תהיה תורך." היא וידאה שהאדם השני זוכר זאת.
הירשמו עוד היום לכנס הרווחה השנתי שיתקיים ב-14 ביוני 2015. פרטים והרשמה בקישור זה
