גסות רוח במקום העבודה Photo by jesadaphorn
על פי מחקר אקדמי שנערך באוניברסיטת פלורידה וממצאיו פורסמו ביולי השנה, גסות רוח במקום העבודה היא עניין מדבק שמתפשט במשרד בדומה לשפעת. מחקר של CareerBuilder שנערך בארה"ב מציג היבט נוסף בתמונה המטרידה: במקומות העבודה נרשמת עלייה של התנהגויות המתאימות יותר לחצר בית הספר.
ברוס קנדי (Bruce Kennedy) מחדשות CBS מציין שבנוסף לכל אלה, סקר שבוצע בקרב למעלה מ-2,500 מנהלי משאבי אנוש ויותר מ-3,000 עובדים במגוון תעשיות וחברות, מראה שהתנהגויות המאפיינות את גיל ההתבגרות, כדוגמת יבבות, הזעפת פנים והתקפות זעם – הפכו לנפוצות במקומות העבודה.
למעלה מ-75% ממשתתפי הסקר אמרו שהיו עדים לסוג כלשהו של התנהגות ילדותית בין הקולגות שלהם. 55% אמרו שהתמודדו עם יבבות, ו-46% ראו עובדים אחרים מקטרים על אירועים שלא התרחשו בהתאם לרצונם.
כ-44% היו עדים לדיבור "מאחורי הגב" על עמיתים לעבודה, ולמעלה מ-30% אמרו שהיו עדים לסצנה של התנהגות לא בוגרת של עשיית פרצופים מאחורי הגב במקום העבודה שלהם. כשליש אמרו שבארגון בו הם עובדים יש קליקות, וכן שמועות שנפוצו במשרד על חברים לעבודה אחרים שהפכו מטרה להצקות.
שחרור קיטור או רוע צרוף?
קרוב ל-30% ממשתתפי הסקר ראו חברים לעבודה משתוללים בחדר, 27% אמרו שהיו עדים להתפרצויות זעם, ו-23% אמרו שנאלצו להתמודד עם עמיתים שסירבו לחלוק משאבים משרדיים עם אנשים אחרים.
רוזמרי הפנר (Rosemary Haefner), מנהלת משאבי אנוש ראשית ב-CareerBuilder, מאמינה שחלק מההתנהגויות האלה הן בלתי מזיקות וניתן לראותן כדרך שבה עובדים משחררים קיטור ואולי אף בונים תחושה של קרבה. "אולם קו דק עובר בין כיף תמים לבין התנהגות בלתי ראויה", ציינה הפנר. "פעולות כדוגמת הפצת שמועות, 'לכלוכים' ויצירת קליקות כדי להרחיק אחרים עלולות להיתפס כמונעות מתוך רוע, בריונות ואפילו הטרדה".
על מחלקת משאבי אנוש לתת את הדעת כיצד להתמודד עם הסוגיות האלה אם בכלל, ואף לבחון אפשרות לפיה הבעיה היא אווירה שלילית שמקורה בדרגים הבכירים, או שמא מדובר בבעיית תרבות ארגונית הדורשת טיפול מהיסוד, ואולי אף נקיטת שינויים בתמהיל כוח האדם בקרב הצוותים.
יום עיון בנושא מימוש אסטרטגיה ותכניות עבודה ייערך ב-22 באוקטובר 2015 בכפר המכביה
לצפייה בתכנית הכנס לחצו כאן
