"המחקרים החדישים ביותר כיום, בתחום ה- Neuroscience, ובתוכו תחום ה- Neuroeducation מגלים, כי תפיסות רבות שיושמו בנושא ההדרכה והלמידה בארגונים, הן למעשה שגויות, ויש לבנות את נושא הלמידה וההדרכה על פי תפיסות אחרות לחלוטין", דברים אלה אומרת קרן פייראיזן סגל, הבעלים של חברת Great Minds UK, לקראת הרצאתה בכנס ההדרכה של HRus, שיתקיים ב-13 בנובמבר בכפר המכביה.
בהרצאתה בכנס, בנושא "הדבר הבא בתחום הלמידה", תרחיב פייראיזן סגל על מחקרים אלה, שבמסגרתם נבדק מה קורה במוחם של משתתפי המחקר בעת הלמידה וכיצד משפיעות שיטות הלמידה השונות על התנהגות הלומד ועל אפקטיביות תהליך הלמידה.
ערעור תפיסות הלמידה
"בהרצאה אסביר על המחקרים החדישים ביותר הקשורים לפעילות המוח בנושא ההדרכה", היא אומרת בשיחה עם HRus. "הנקודה שמהווה את פריצת הדרך החשובה מבחינתנו, אנשי ההדרכה והלמידה, היא שחלק מהתאוריות שלמדנו בעבר, מתגלות בשנים האחרונות כבלתי מדוייקות במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, כההיפך המוחלט מהממצאים האחרונים.
"תוצאות המחקרים הללו מחוללות מהפך משמעותי בחלק מהתפיסות הרווחות לגבי האופן שבו מנהל הדרכה מנהל את תהליכי הלמידה בארגון, איך מדריך בכיתה צריך להעביר חומר, כיצד מפתחים מערכי השיעור ולמידה ב- on-line, כיצד מפתחים מנהיגות בארגון, כיצד מנהלים תהליכי הערכת ביצועים ועוד ועוד. יש כאן הלכה למעשה, בסיס תאורתי חדש עם מחקרים מוכחים מדעית".
בהרצאתה בכנס ההדרכה, תסביר פייראיזן סגל את המסקנות העיקריות מתוצאות המחקרים: איך בעצם אנשים לומדים, איך המוח עובד, מה חשוב לעשות במסגרת ניהול תהליכי הלמידה בארגון ואילו תפיסות יש לזנוח.
"בהרצאה אסביר כמה מודלים בסיסיים ב-Neuroscience, אתן כלים שיאפשרו להבין איך כדאי לעבוד בטווח המיידי. איך ליישם אותם כבר מחר בבוקר", היא אומרת. "כמו כן אביא דוגמאות של תיאוריות נפוצות בתחום ההדרכה שכיום עובדים לפיהן, ומהן התפיסות שמחליפות אותן. בנוסף, נדבר על מה מפתחי ההדרכות או המדריכים צריכים לעשות אחרת, מהיום למחר".
דוגמאות?
"לדוגמה, אחת התפיסות שאנחנו כאנשי הלמידה מנסים ליישם כל הזמן היא להפוך את הלמידה לכמה שיותר קלה וכייפית עבור הלומד, חושבים איך להפוך את הלמידה לחוויה. אנחנו מחפשים את השיטות והטכניקות כדי לעשות את הלמידה כמה שיותר אטרקטיבית. כמעט מאכילים את הלומדים בכפית, בונים מערכי שיעור חוויתיים כדי שללומד יהיה כמה שיותר קל ללמוד.
"אבל מחקרים בתחום ה-Neuroscience מראים, שכדי שתהליך הלמידה יהיה יעיל ומשמעותי הלומד חייב להתאמץ. כל עוד לא מאלצים את הלומד לחשוב, לפתור בעיות בעצמו, להתלבט ולטעות ובעצם למצוא בעצמו את התשובות, הלמידה למעשה לא מוטעמת נכון ולטווח הארוך אינה אפקטיבית. ניקח לדוגמה את נושא הלמידה הדיגיטלית. אם הלומד יושב וצופה בחומר, לא משנה עד כמה הלומדה מושקעת ואפילו אינטרקטיבית, הסיכויים שהלומד ידע ליישם את כל החומר הינם קטנים.
"המחקרים מראים, כי למידה אפקטיבית מתרחשת ככל שיש יותר קשרים (מנטליים) במוח. והדרך ליצור קשרים היא באמצעות חשיבה ומאמץ לפתור בעיות לבד (ולא באמצעות הקשבה). ככל שהלומד משקיע יותר מאמץ בלפתור בעיות ולמצוא פתרונות בכוחות עצמו, כך המוח שלו מבצע יותר קשרים, וכתוצאה מכך תהליך הלמידה ישאר איתו יותר זמן. כלומר, זו תהיה למידה משמעותית".
לא לפחד מטעויות
פייראיזן סגל מדגישה, כי "אחד הדברים שאנחנו, כלומדים וגם כאנשי הדרכה, תמיד מפחדים מפניו הוא טעויות. כאנשי הדרכה אנחנו מפחדים לאפשר ללומד לטעות שמא זה 'יתקע' במוחו של הלומד. אלא שהמחקרים מראים שזה בדיוק הפוך. גם כשאתה עושה טעות, הטעויות עצמן יוצרות קשרים במוח וכאשר מתקנים את הטעויות (כלומר מבינים מהי הדרך הנכונה) הקשרים המנטליים שנוצרו עקב הטעות למעשה עוזרים להטמיע טוב יותר את החומר החדש (המדוייק). כך שבסופו של דבר זה תהליך שהינו מסייע ללמידה".
