פעמי היציאה ממשבר הקורונה כבר מהדהדים בחוזקה בכל פינה, מספר המתחסנים נגד קורונה הולך ועולה, אבל בינתיים, עד שזה יקרה, צפוי החל מיום שישי הקרוב סגר מלא.
מבחינת שוק העבודה המשמעות היא שיעבדו רק מקומות העבודה החיוניים בלבד תוך צמצום החרגות, ללא התקהלות ועד חמישה עובדים בישיבה.
השאלה הגדולה היא האם מצב זה יגרור שוב פיטורים. ואם כן, מה צריך לכלול מכתב הפיטורים.
אחרי הכול, מכתב הפיטורים מגיע לאחר השימוע. ויש לזכור כי במכתב הזימון לשימוע כבר נכללות כל העילות לפיטורים.
אם כן, האם מכתב הפיטורים צריך לחזור על הכתוב בזימון לשימוע ולכלול את הסיבות לפיטורים.
אחת החובות המוטלות על מעסיקים היא למסור לידי עובד שפוטר מכתב פיטורים. במכתב יש לכלול את פרטי העובד, פרטי מקום העבודה, תקופת העסקת העובד, תאריך הוצאת המכתב ותאריך כניסת הפיטורים לתוקף.
המעסיק רשאי להוסיף גם את הסיבה לפיטורים אבל הוא לא נדרש לכך בחוק. למעשה, מעסיקים מעדיפים שלא לכתוב במכתב הפיטורים את הסיבה לפיטורים מחשש שהעובד יתבע את המעסיק בבית הדין לעבודה בשל סיבת הפיטורים.
נזכיר כי על המעסיק חלה חובה למסור מכתב פיטורים לידי כל עובד, וכי חובה זו נובעת מדיני העבודה.
זאת ועוד, על פי חוק הודעה מוקדמת מוטל על המעסיק להתריע מראש בפני עובד על פיטוריו.
משך תקופת ההודעה מראש משתנה על פי ותק העובד במקום העבודה. יודגש כאן, ההודעה צריכה להימסר בכתב, ולא בטלפון ולא בעל פה.
כאשר מדובר בפיטורים של עובד שמקבל משכורת קבועה, אם העובד עבד עד ששה חודשים עבור המעסיק, תקופת ההודעה מראש מחושבת על פי: יום אחד עבור כל חודש עבודה.
עבור עובדים שעבדו יותר מששה חודשים, תקופת ההודעה המוקדמת הינה ששה ימים עבור כל חודש מששת החודשים הראשונים ויומיים וחצי נוספים, עבור כל חודש שמעבר לחודש השישי (כלומר החל מהחודש השביעי).
אם העובד עבד עבור אותו מעסיק שנה או יותר, תקופת ההודעה מראש היא חודש מראש.
עבור עובדים בשכר שעתי או יומי, תקופת ההודעה מראש היא יום עבור כל חודש עבודה בשנה הראשונה לעבודה.
במהלך השנה השנייה לעבודה, נדרש המעסיק להודיע על פיטורים 14 ימים מראש פלוס יום אחד עבור כל חודשיים של עבודה.
לדוגמה, אם העובד עבד שנה וחודשיים, על המעסיק יהיה לשלם לו דמי הודעה מוקדמת השווים לשכרו ב-15 ימי עבודה.
אם העובד בשכר יומי או שעתי פוטר לאחר במהלך השנה שלישית לעבודתו בחברה, המעסיק יצטרך להודיע לו הודעה מראש של 21 ימים פלוס יום נוסף עבור כל שני חודשי עבודה בשנה השלישית.
לדוגמה, אם העובד פוטר לאחר שנתיים וחצי של עבודה (כלומר שנתיים שלמות פלוס ששה חודשים), המעסיק יצטרך לשלם לו דמי הודעה מוקדמת השווים ל-21 ימים פלוס 3 ימים עבור ששת החודשים האחרונים, כלומר הודעה מוקדמת של 24 ימים.
מעסיק שלא נתן לעובד הודעה מוקדמת, יצטרך לשלם לו פיצוי השווה לסכום השכר שהעובד היה אמור לקבל באותם ימים שהיו אמורים להכלל בימי ההודעה המוקדמת.
