שיתוף

בימים אלה הולכת וגוברת המגמה בקרב מעסיקים לשקול להוציא עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת), ולא מעט מעסיקים כבר נוקטים בהליכי הוצאה לחל"ת בפועל.

להלן המשמעות של הוצאת עובדים לחל"ת בהיבט של דיני עבודה:

ראשית, אם העובד עצמו מעוניין לצאת לחל"ת, הוא יכול, בהסכמת המעסיק לצאת לחל"ת בלי שיחסי העבודה יתנתקו. משך החופשה ללא תשלום יהיה בהתאם להסכמת הצדדים.

כלומר, עובד שמעוניין או צריך לצאת לחופשה, בין אם לצורך טיול, או בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות, ולא עומדים לזכותו ימי חופשה שנתית צבורים, או שהוא אינו מעוניין לנצל את ימי החופשה הצבורים, יכול, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.

בתום החופשה, העובד יהיה זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחל"ת.

לגבי חופשה כפויה ללא תשלום, עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי) שהוצא ביוזמת המעסיק לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה.

על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי בחודשיים הראשונים לחל"ת.

הנקודה החשובה היא שהיציאה לחופשה ללא תשלום יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק אבל יש להדגיש כי היא מותנית בהסכמת העובד והמעסיק.

בתקופת החל"ת העובד אינו זכאי לתשלום שכר, כולל אי זכאות לתשלום עבור חופשה ומחלה, אבל נשמרת חובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק, כמו למשל איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות.

עוד חשוב לצייןף כי למרות שיש כמה דיני עבודה שדנים במצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים של חוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.

יש מצבים בהם כל נושא התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחל"ת מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי.

במקרים בהם מדובר בחופשה כפויה ללא תשלום, כלומר כאשר היוזמה להוצאת העובד לחל"ת מגיעה מהמעסיק וללא הסכמת העובד, קובעת פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כי אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לו פיצויי פיטורים.

קיימת פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה לפיה הוצאת עובד לחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת אינה נחשבת פיטורים אלא כהשהיה בלבד של יחסי העבודה, בייחוד בעתות משבר. טרם ניתן פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגייה זו.

כך או כך, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יחליט להתפטר מסיבה של הרעת תנאים, כלומר התפטרות בדין מפוטר.

במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה