קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים ולעצמאים. היא משמשת אפיק חיסכון כללי לטווח בינוני, והיא האפיק היחיד של חסכון לטווח לא ארוך, שהינו פטור ממס.
המשמעות היא שהסכומים והרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה, אם כי רק בכפוף לכמה תנאים.
רכיבי השכר מהם תחושב ההפקדה לקרן ההשתלמות נקבעים בהסכם העבודה הקיבוצי או בהסכם בין העובד למעסיק.
עם זאת, לצורך חישוב הטבת מס הכנסה, מתייחסים לשיעור ההפקדות מתוך השכר ברוטו ללא שעות נוספות וללא החזר הוצאות.
הנה כמה שיקולים שעל העובד לקחת בחשבון, ועל מנהל משאבי האנוש ליידע אותו לגביהם:
תקרת ההפקדה לקרן השתלמות לשכיר עומדת בשנת 2022 על 15,712 שקלים. כלומר, אם המעסיק יפקיד לקרן ההשתלמות של העובד משכר שסכומו גבוה מ-15,712 שקלים, תיזקף לעובד הכנסה במועד ההפקדה. המשמעות היא שעבור ההפרש הוא יצטרך לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי.
לדוגמה, אם העובד מרוויח 30 אלף שקלים ברוטו בחודש, הרי ששכרו שמעבר לתקרה הוא ההפרש בין 30 אלף ל-15,712 שקלים, כלומר, 14,288 שקלים.
אם המעסיק מפקיד עבורו 7.5 אחוזים מהשכר, הרי שההפקדה שמעבר לתקרה היא 7.5% מ-14,288 שקלים, כלומר 1,071.6 שקלים.
במילים אחרות, עבור ה-1,071.6 השקלים הללו, ישלם העובד מס הכנסה (שולי) וביטוח לאומי.
אם כן, עובד שכיר צריך לעשות את החישוב, האם כדאי לו להפקיד לקרן השתלמות מסכומי השכר שמעל 15,712 שקלים.
יש לא מעט ארגונים שמאפשרים לעובד לבחור, האם להפקיד לקרן ההשתלמות את סכום השכר שמעל לאותם 15,712 שקלים או לקבל את התוספת כתוספת לברוטו בשכר.
ההתלבטות היא זו: בשני המקרים העובד ישלם מס הכנסה וביטוח לאומי עבור התוספת. אבל אם הוא יעדיף להפקיד את הכספים לקרן ההשתלמות, ירד סכום נוסף מהנטו שלו.
הוא עשוי אמנם לקבל רווחים על התוספת הזאת, אבל הרווחים ימוסו במס רווחי הון של 25 אחוזים.
בסיכומו של דבר, על העובד להחליט האם להגדיל את הנטו שלו בהווה או שהוא מעדיף להגדיל את החיסכון העתידי שלו.
עובדים שמעדיפים להגדיל את ההפקדה לקרן ההשתלמות מגדילים בכך את החיסכון שלהם ולאחר שש שנות חיסכון הם יכולים למנף את החיסכון בקרן ההשתלמות.
עם זאת יש לזכור, כאמור, כי כל הרווחים על הסכום שמעבר לתקרה יהיו חייבים במס רווחי הון בעת משיכת הכסף.
מהם כללי ההפקדות לקרן השתלמות:
אם המעסיק ניכה משכר העובד את חלקו בהפקדות לקרן ההשתלמות, אבל לא העביר את הכספים שנוכו אל קרן ההשתלמות בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, הוא עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים.
יש לציין, כי חוסכים בקרנות השתלמות יכולים לקבל הלוואות בריביות נמוכות ובתנאי החזרה נוחים יותר מאשר בבנקים.
המעסיק לא מחוייב על פי החוק לפתוח לעובד קרן השתלמות ולהפקיד לה, או להפקיד לקרן השתלמות קיימת שהוא מגיע איתה בעת הצטרפותו לארגון.
עם זאת, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה במגזרים מסויימים, שכן מחייבים את המעסיקים להפריש לקרן ההשתלמות.
חשוב לציין, כי עובד שכיר שמעסיקו לא מחויב להפקיד עבורו לקרן השתלמות, לא יכול לפתוח בעצמו קרן השתלמות, ולא יכול להפקיד בעצמו כספים לקרן השתלמות קיימת כשכיר, כל עוד המעסיק אינו מפריש במקביל את חלקו.
אם העובד מועסק בשני מקומות עבודה כשכיר, ובשניהם מופרשים עבורו כספים לקרן השתלמות, יופקדו הכספים מכל מקום עבודה לקרן השתלמות אחרת.
במילים אחרות, אי אפשר להפקיד לאותה קרן השתלמות כספים משני מקומות עבודה שונים.
מנגד, העובד יכול לבחור אם להפקיד את הכספים בשתי קרנות השתלמות המנוהלות על ידי אותה חברה או בשתי קרנות השתלמות שונות שכל אחת מהן מנוהלת על ידי חברה אחרת.
מה לגבי עובד שבמקביל לעבודתו כשכיר הוא גם עצמאי:
בין אם בנוסף לעבודתו כשכיר העובד הוא גם עוסק מורשה או עוסק פטור, הוא יכול לפתוח קרן השתלמות כעובד עצמאי (בנוסף לקרן ההשתלמות שלו כשכיר שאליה המעסיק מפקיד את הכספים הנובעים משכרו כשכיר).
אם מנהל משאבי האנוש יודע שהעובד השכיר עובד גם כעצמאי (בעסק עצמאי משלו), כדאי ליידע אותו שהפקדותיו כעצמאי לקרן השתלמות תלויות ברצונו בלבד, והוא זכאי להטבות מס בגין הפרשות אלה עד לתקרה של 4.5 אחוזים מהכנסותיו כעצמאי.
על המעסיק חלה חובה להעביר את התשלומים לקרן השתלמות של העובד – כלומר, את חלקו של העובד ואת חלקו של המעסיק – במועד המוקדם מבין שני המועדים הללו: שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד, או 15 ימים מתום החודש שעבורו על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד – כאמור – המוקדם מביניהם.
עם העברת התשלום לקרן ההשתלמות, מוטל על המעסיק להעביר דיווח מקוון לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות. כאשר מעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לקרן ההשתלמות על סיבת ההפסקה.
המעסיק מחוייב כלפי העובד להעביר אל קרן ההשתלמות את הסכומים הנדרשים במועד.
אם המעסיק לא העביר את הסכומים אל קרן ההשתלמות ובינתיים שנת המס הסתיימה הוא גורם לכך שהעובד יפסיד את הטבת המס.
הסיבה לכך היא שאם המעסיק יעביר את הסכומים בדיעבד, בשנת הכספים הבאה, סכומים אלה יחשבו כהכנסת העובד בשנה בה הועברו הכספים.
במקרה כזה, ברגע שהסכומים עוברים את התקרה הפטורה ממס, העובד יחויב לשלם עליהם מס הכנסה בהתאם למדרגות המס שחלות עליו באותו מועד.
