הוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת) משמעה שיחסי העובד מעסיק בין הצדדים מושעים למשך כל ימי החל"ת והדבר מעלה הרבה מאוד סוגיות בנוגע לשמירת זכויותיהם הקוגנטיות (זכויות המגן) של העובדים.
אחת הסוגיות היא מה קורה לוותק של העובד במהלך ימי החל"ת, וכחלק מזה, מה הדין לגבי תשלום דמי הבראה לעובדים.
נניח לצורך הדוגמה שיש לכם עובד שהחל לעבוד פחות משנה שלמה (כלומר פחות מ-12 חודשים מלאים) לפני משבר הקורונה.
ואז, לאחר שעבד, לדוגמה, כ-10 חודשים, נאלצתם להוציא אותו לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
מהרגע שהוצאתם אותו לחל"ת ובמהלך כל ימי החל"ת לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין הארגון לעובד.
המשמעות היא שהוותק של עובד זה, הוא למעשה "מוקפא". כלומר העובד לא ממשיך לצבור ותק במהלך החל"ת.
כעת, נניח לצורך הדוגמה, שכמה חודשים לאחר שהעובד ממשיך להיות בחל"ת, החלטתם שאין לכם ברירה ואתם מפטרים אותו.
או לחלופין, ניסיתם להחזירו לעבודה בשכר מופחת אבל העובד עצמו החליט להתפטר בדין מפוטר משום שאינו מסכים לחזור בתנאים פחות טובים מאלו שסוכמו איתו טרם המשבר.
במקרה כזה, ולאור העובדה שלפני יציאתו לחל"ת הוא עבד פחות משנה שלמה, לא חלה עליכם החובה לשלם לו דמי הבראה.
מנגד, כן חלה עליכם החובה לשלם לו חלף הודעה מוקדמת, או לחלופין, להחזירו לעבודה למשך ימי ההודעה המוקדמת.
כל זאת, בהנחה שביצעתם לו שימוע כדין, שכן לא ניתן לפטר את העובד בלי לבצע שימוע כדין.
אם החלטתם לשלם לו חלף הודעה מוקדמת, הרי שביום הפיטורים מסתיימים יחסי העובד מעסיק.
מנגד, אם החלטתם להעסיק אותו חודש נוסף לצורך ימי ההודעה המוקדמת, הרי שבמהלך ימי ההודעה המוקדמת מתקיימים יחסי העובד מעסיק והוא נחשב למועסק.
בנוגע להפקדות המעסיק לביטוח הפנסיוני נזכיר, כי לאור העובדה שבמהלך החל"ת מושעים יחסי העובד מעסיק, הרי שבמהלך תקופת החל"ת לא היה עליכם להפקיד עבורו את ההפקדות לביטוח הפנסיוני.
אם החלטתם להחזיר את העובד לעבודה המהלך ימי ההודעה המוקדמת, הרי שהמשמעות היא שעבור ימים אלה (של ההודעה המוקדמת) עליכם לחזור ולהפריש עבורו את ההפקדות לביטוח הפנסיוני
נזכיר, כי דמי הבראה הם תשלום שהמעסיק חייב לשלם לכל עובד שמועסק במשך שנה או יותר, וסכום התשלום נקבע ביחס ישר לוותק של העובד באותו מקום עבודה.
הזכות לקבל תשלום דמי הבראה היא אחת מזכויות המגן הנמצאות בבסיס תנאי ההעסקה.
המשמעות של דמי הבראה היא סכום כסף ידוע מראש שהעובד זכאי לקבל מהמעסיק כהשתתפות בהוצאות ההבראה והנופש של העובד.
בעוד שבעבר היתה זכות זו כרוכה בהוכחה כי העובד אכן שהה בבית הבראה או השתתף בצורת נופש אחרת כלשהי כתנאי לתשלום דמי ההבראה, הרי שכיום אין קשר בין הדברים וכל עובד שכאמור, עבד במקום העבודה לפחות שנה אחת ברציפות, זכאי לקבל דמי הבראה.