חדשות לבקרים ניתן לראות עובדים שמבקשים להתפטר בדין מפוטר בעקבות מחלת לב שלקו בה במהלך העבודה.
כדי שעובד יוכל להתפטר בדין מפוטר בגלל מצב בריאות לקוי, ויהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים, עליו להשלים שנת עבודה במקום עבודתו.
כמו כן, על העובד להוכיח כי מצבו הבריאותי הלקוי היווה סיבה מספקת להתפטרותו. כלומר, על העובד להוכיח כי המצב הבריאותי שימש כגורם המניע והממשי להחלטתו להתפטר. עליו להביא לכך אסמכתאות, כלומר, ממצאים רפואיים, תנאי העבודה ויתר נסיבות העניין.
חשוב לציין, כי המצב הבריאותי הלקוי לא בהכרח חייב להווצר במהלך העבודה עבור אותו מעסיק, או כתוצאה מהעבודה. כל מה שנדרש זה, שהמצב הבריאותי הלקוי יהיה הסיבה בגללה החליט החליט העובד להתפטר.
כלומר, לא נדרש קשר סיבתי בין הבעיה הרפואית לבין תפקידו של העובד, אלא נדרש רק קשר סיבתי בין הבעיה הרפואית לבין החלטתו להתפטר.
הסיבה לכך נובעת מרצון המחוקק למנוע מצב בו העובד ימשיך לעבוד במקום עבודתו, למרות שמצבו הבריאותי אינו מאפשר זאת, רק בשלל חששו להפסיד את פיצויי הפיטורים.
עוד נציין, כי נטל ההוכחה לקיום הקשר הסיבתי בין המצב הבריאותי הלקוי של העובד לבין התפטרותו, מוטל על העובד.
כדי להוכיח זאת, על העובד להציג בפני המעסיק תעודות ומסמכים רפואיים שמעידים כי מצב הבריאות הלקוי שלו (או של בן\בת משפחתו), אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו, בתנאי העבודה וביתר הנסיבות, ולכן הוא מהווה סיבה מספקת להתפטרותו תוך שמירת זכותו לקבלת פיצויי פיטורים.
אחת המחלות היותר נפוצות ושעובדים רבים מתפטרים בדין מפוטר בעקבותיהן, היא מחלת הלב. ככל שהתפקיד יותר מלחיץ ושוחק, וככל שעומס העבודה גדול יותר, כך גדולה יותר הסבירות שמקום העבודה תורם למחלות לב.
יש תוכניות בריאות שמעודדות עובדים להקפיד על התנהגות בריאה שמשפרת את בריאות הלב וכלי הדם ולקיים אורח חיים בריא, כמו למשל עידוד העובדים להפסיק לעשן, לעסוק בפעילות גופנית, לאכול בריא וכו.
בארה"ב נערכה לאחרונה סקירה נרחבת של מאמרים ומחקרים, העוסקים בהשפעה של תוכניות בריאות במקום העבודה על בריאות הלב, במטרה להבין טוב יותר לאן הנתונים נוטים.
החוקרים מצאו, כי תוכניות בריאות במקום העבודה הפחיתו את השכיחות של מספר גורמי סיכון קרדיומטבוליים, בהם לחץ דם סיסטולי, לחץ דם דיאסטולי, כולסטרול, גלוקוז בדם בצום וטריגליצרידים.
כמו כן גילו החוקרים שיש היבט אחד של תוכניות בריאות שהינו קשור בקשר חזק יותר לשיפורים בבריאות הלב מאחרים. היבט זה הוא התזונה.
במקרים בהם הוכנסו שינויים במזון במקום העבודה – לדוגמה, כאשר סיפקו מזון בריאות זמין באזורים מרכזיים במקום העבודה – ההשפעה על כולסטרול LDL של העובדים היתה משמעותית גדולה יותר.
ממכלול המחקרים הרלוונטים עלה, כי במקרה של בריאות הלב, ארגונים צריכים לספק בדחיפות סביבות עבודה המעודדות ומאפשרות לעובדים לבחור מזון בריא יותר.
באופן דומה, כדאי להרחיב את טווח הנתונים שהארגונים מתמקדים בהם בתוכניות הפעילות הגופנית שלהם, שכן מחקרים עדכניים מגלים שבנוסף לספירת צעדים, גם קצבי הליכה מהירים יותר, עשויים להשפיע על הסיכון לאי ספיקת לב (להפחיתו).
למרות שהמחקרים עדיין לא אישרו את ההשפעה של מדידות קצב ההליכה על בריאות הלב בתוכניות בריאות במקום העבודה, הכללת נתון זה בנוסף לספירת צעדים, עשויה לעזור לארגונים למקסם את ההשפעה של פעילויות הבריאות המבוססות על ההליכה.
ככל שהמחקר על ההשפעה שיש לתוכניות בריאות על בריאות הלב נמשך, ארגונים צריכים להשתמש במחקרים העדכניים ביותר כדי לבנות את הרכיבים היעילים ביותר ולהשיג ערך רב יותר מהשקעות הבריאות שלהם.
