במאמר שפרסם הפיזיקאי הבריטי הנודע סטיבן הוקינג, הוא מבחין בין שתי דרכים בהן המוח האנושי מעבד מידע ומקבל החלטות: הראשונה עמוקה יותר וכוללת זמן חיפוש רב יותר עבור מידע האגור בזיכרון, וזמן נוסף עבור בחינת החלופות, במגמה לקבל החלטה שקולה ומאוזנת. בדרך השנייה, זמן הסריקה קצר הרבה יותר והתוצאה היא החלטה מהירה המבוססת על פחות מידע.
גודש המידע וקצב השינויים המהיר בעשורים האחרונים, מעצים במוח את אותם חלקים בהם הדגש הוא עיבוד מידע מהיר. אלו שנולדו לתוך העולם הזה,אותם עובדים צעירים, ערוכים טוב יותר לביצוע של החלטות מהסוג השני בהקבלה שלמעלה. כח האדם הצעיר, טוב יותר בהסתגלות לשינויים תקופים (וזה דבר שנכון היה גם בעידן הקודם), בעוד האוכלוסיה הבוגרת יותר אינה ערוכה לשינויים אלו ומקבלת אותם בצורה פחות טובה.
עבור אותם עבודות ועבור אותם תהליכי עבודה הדורשים קבלת החלטות מהירה על סמך נתונים חסרים – אכן לעובדים הצעירים יש יתרון ברור על העובדים המבוגרים יותר – וכן זה היה נכון גם לפני 50 ו-60 שנה.
אך אם נמשיך עם אותה אנלוגיה על דרכי החשיבה של המוח, עבור אותם פעולות בהם איסוף וניתוח מידע מביאים לתוצאות טובות יותר, עבור אותם עבודות בהם הניסיון, הידע ויכולת ההתמקדות הם בסיס להצלחה, דווקא לעובד מבוגר יותר יהיה יתרון ברור על עובד צעיר.
למוח של מבוגרים יתרונות משלו והוא עשוי להיות נכס דווקא לארגונים המשופעים באוכלוסייה צעירה. הם אלו שיבחנו לעומק את כדאיות הפרויקט, יראו את מכלול ההקשרים המשפיעים עליו, כמו תנודות בשווקים והעדר יציבות פוליטית, הם יבחנו את גודל הסיכונים והסיכויים להצלחה בפרויקט, את ההיבטים התרבותיים והבין-תרבותיים בהקמת שלוחה של החברה בחו"ל והמשמעויות הנגזרות מכך.
אפשר שהם מתקשים במטלות הדורשות מיומנות של ריבוי משימות ויתקשו לתפעל את האפליקציות האחרונות במכשיר הסלולארי שברשותם. הם גם לא יגיבו תוך שניות מועטות לכל מייל שנשלח אליהם מעובדים אחרים או מהמנהל, אבל יש להם יתרונות אחרים להם זקוק כל ארגון. הם נכס ולא נטל ואת העובדות האלו כדאי שגם מנהל משאבי אנוש הצעיר מהם בשני עשורים יזכור.
