ד"ר ליאת גולדשייד-זמירי. צילו: יח"צ
איך משלבים ניהול בית עם קריירה? היכן נחצה הגבול? על מה מתפשרים ומוותרים? דילמות רבות עוברות על הנשים העובדות.
לדברי ד"ר ליאת גולדשייד זמירי: "הרבה יותר קשה היום להיות אישה".
"פעם חלוקת התפקידים הייתה ברורה: האישה – בבית, הגבר בחוץ. שתי טריטוריות נפרדות. גבולות הגזרה היו ברורים. אבל אז נשים רצו יותר. הן רצו להגשים את עצמם ובצדק. לעשות קריירה ולשאוף לגדולות. אלא, שבבית לא מוותרים לאשה על כלום. עליה להיות super woman כדי לעמוד בכל המשימות, הדרישות, והציפיות". היא מוסיפה.
ד"ר ליאת גולדשייד זמירי מנכ"לית חברת האסתטיקה הרפואית: 'לומינרה דרם'. תחתיה עובדים בחברה כ- 70 עובדים (כל חודש מצטרפים עוד כמה עובדים בקצב צמיחה בלתי נתפס), אחוז נכבד מהם בתחום המחקר והפיתוח. ליאת מקפידה על רוב נשי בשדרת הניהול של החברה.
כמנהלת, ליאת הובילה את החברה להיות ממוצבת כאחת מחמש החברות המובילות בעולם בתחום האסתטיקה הרפואית, זינוק המאפיין לרוב את עולם ההייטק. תוך פרק זמן קצר בכל קנה מידה הצליחה החברה לפתח מעל ל-25 מוצרים אינובטיביים וגנריים, שנמכרים בארץ ובמעל ל-30 מדינות בעולם, בהיקף כספי של עשרות רבות של מיליוני ₪ בשנה, שצומח במאות אחוזים משנה לשנה.
האם לדעתך קיים שוויון מגדרי בעולם העבודה בישראל?
"כשמסתכלים על מספר הנשים בעמדות מפתח בארץ כנגד נתוני הגברים, התמונה אינה חיובית. כך למשל, מכהנות בממשלה שתי שרות בלבד ועוד סגנית שר, מתוך 20 שרים, ואילו בכנסת, מכהנות כעת, 28 חברות כנסת, מתוך 120 (23.33%). וכך הלאה, רק 6 נשים עומדות בראש רשויות מקומיות בארץ (מתוך 256 רשויות מקומיות), רק 5% מהחברות הבורסאיות מנוהלות על ידי נשים, רק 13% מהמנהלות בשירות הציבורי הן נשים ואפשר להמשיך עוד עם הנתונים הלא מחמיאים על מקומן הלא מייצג של הנשים בתפקידים בצמרת, למעט במרחבים ובזירות יוצאי דופן, כמו: מערכת המשפט שבה, 52% מהשופטים – הן שופטות, וזהו שוויון חריג ונהדר".
כיצד המוטיבציה של נשים להצליח מספקת להן את אותה הצלחה מקצועית?
"מעבר לקושי בפיתוח קריירה, יחד עם היותנו ציר מרכזי בניהול הבית והמשפחה, יש להתייחס לתכונות האישיות: מוטיבציה וביטחון עצמי. לדעתי הן המנוע העיקרי להישגים בכל תחום בחיים – בספורט, באקדמיה, במערכות יחסים, בהורות, במעורבות חברתית, בקריירה, בדרך החיים שלנו.
כבר מינקות אפשר לראות הבדלים בין בנים לבנות, בהקשר של מוטיבציה ותחרותיות. בעוד אצל הבנות נראה, לרוב, יותר דיאלוגים של משא ומתן, ויתורים ומחוות, שיתוף פעולה, או להבדיל – מריבות ועימותים קולניים, אצל הבנים נראה בדרך כלל מאפייני תחרותיות. בואו לגן באמצע יום שגרתי. בדרך כלל תמצאו את הבנות משחקות יחד, או להבדיל, מתווכחות בקולי קולות, בעוד שהבנים מרבים להתחרות: בבניית המגדל הגבוה ביותר מקוביות, במיומנות הרכבת הפאזלים. הבנים לרוב ינסו להוכיח שהם חזקים, יותר זריזים וכך הלאה.
התחרותיות הזו והמוטיבציה להצטיין – היא כוח מניע גם בבגרות. כמובן שלצד מוטיבציה אישית, יש צורך ביכולות, בכישורים, ולא פחות מזה בביטחון עצמי ובאמונה עצמית, כדי להגיע בפועל להישגים, אך ברור שללא מוטיבציה אישית גבוהה ונטייה לתחרותית, אף אחד לא מגיע לשום צמרת".
כיצד ניתן להטמיע מוטיבציה אצל נשים מגיל צעיר?
"הבית, המשפחה והמסגרות החינוכיות, הם בסיס לייצר שוויון הזדמנויות לבנות להמשך חייהן. בת, שכבר בגיל הגן, תכוון לנצח, לבלוט, להוביל, להנהיג – תיישם זאת בבגרותה.
יש לי שתי בנות צעירות. אני מקווה, שכל ההזדמנויות תהיינה פתוחות בפניהן, כשתגדלנה. אני מחנכת אותן לעצמאות, לא להיות תלויות באף אחד. לשאוף להוביל ולהצטיין, ככה חינכו אותי. לשאוף לשמיים, כי אפשר להגיע לשם".
ספרי על הנשים שעובדות בחברה שלך?
"יש לי 7 מנהלות בכירות בחברה. כל אחת 'תותחית' בתחומה. הרוב אימהות, השאר בדרך לשם, ויש גם סבתות. יש דתיות, ויש חילוניות. כל אחת תורמת ניסיון ויכולת. המכנה המשותף להן הוא: מוטיבציה אישית גבוהה ושאפתנות להוביל קדימה. וכן; כל אחת מהן מתמודדת ביום-יום עם הקושי לשלב קריירה תובענית עם בית ומשפחה. בדהרה שלנו קדימה לפסגת העולם, מזל שעובדים לצידנו גם גברים נהדרים, כדי לתת רוח גבית ל'דרייב' האינסופי שלנו -המנהלות, להוכיח שאנחנו הטובות בתחומנו בעולם".
