התפשטותו המהירה של נגיף הקורונה בסין, שבעקבותיו נעצר רוב הייצור הכלל עולמי (המתבצע בסין), העלתה על פני השטח את הדחיפות הרבה של הפחתת התלות של ארגונים רבים, במדינה אחת שבה מתבצע רובו המוחלט של הייצור.
קמפיין הבחירות הקודם של נשיא ארה"ב דונאלד טראפ הדגיש חזור והדגש את העובדה שיש להחזיר את מקומות העבודה מחו"ל (מסין) לארה"ב.
טראמפ אמנם דיבר על החזרת מקומות העבודה במפעלים, לעובדים אמריקאים. אבל בפועל, המשמעות של החזרת המפעלים לארה"ב, כמו גם אל מדינות אחרות שמייצרות כיום בסין, היא הקמת מפעלים ללא יד אדם או כמעט ללא יד אדם.
במילים אחרות: רובוטיקה. יותר ויותר מעסיקים שעוסקים בתכנון מוצרים במגוון רחב של תחומים, יעדיפו להשקיע את כספם במיכון ורובוטיקה במקום להשקיע במפעלים שמייצרים בסין.
בשלב הראשוני הם יאלצו אמנם להשקיע כספים בהקמת מפעלים כאלה, אבל על פני זמן, הייצור במפעלים מבוססי רובוטים צפוי להיות זול יותר מאשר העברת קווי ייצור שלמים לסין.
כיום, חברות המתכננות מוצרים המיוצרים בסין (כמו לדוגמה חברות הייטק שמתכננות שבבים) נאלצות לשלוח את העובדים שלהן לסין אחת לתקופה, כדי לפקח על הדיוק והאיכות של הייצור, וכדי ללמד את העובדים הסינים על המוצרים.
לעומת זאת, הקמת מפעל במדינת האם (של החברה המתכננת), תחסוך את ימי העבודה המבוזבזים ואת עלויות הטיסות והשהייה בסין. וכאמור, תמנע מצב בו רובו של הייצור נפסק.
חברת המחקרים האמריקאית McKinsey Global Institute פרסמה לפני כשנתיים סקר ממנו עלה, כי במהלך העשור הקרוב, יעברו כ-30% מהתפקידים (שכיום מבוצעים על ידי בני אדם) לידי רובוטים.
מחקרים אחרים מצביעים על כך שבמהלך 20 השנים הקרובות יחל תהליך של העברת תפקידים ומקומות עבודה לידי רובוטים בשיעור של כמעט 50%.
כעת, לאחר שהתרחיש הרע מכול כבר קרה, כאשר רוב הייצור נפסק, ובעקבותיו לא ניתן לייבא חומרי גלם ומוצרים שיוצרו בסין, עולה ביתר שאת הצורך להאיץ את פיתוח הטכנולוגיות של רובוטיקה ובינה מלאכותית.
רובוטים מחליפים כיום כבר רבים מהעובדים שעסקו בתפקידים טכניים בלבד, כמו למשל המעבר של אמזון לשימוש ברובוטים במערך ההפצה של החברה.
בבתי החולים, למשל, נוצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה צורך דחוף להעניק את הטיפול הבסיסי לחולים שנדבקו בנגיף, על ידי רובוטים.
לדוגמה, אם נושא הרובוטיקה היה מפותח יותר, יתכן שניתן היה למנוע את הכנסתם של צוותי רפואה לבידוד לאחר שבאו במגע עם חולים שנדבקו בנגיף הקורונה, כמו גם את הדבקתם של רופאים ואחיות.
ארגונים שיירתעו מהקמת מפעלים מבוססי אוטומציה, ולא יצטיידו ביכולות של רובוטיקה ובינה מלאכותית, עלולים למצוא עצמם משתרכים מאחורי שאר העולם במקום להתייצב בחזית החדשנות.
המחסום העיקרי שמעכב את התקדמות האוטומציה, טמון בעובדה שבכל פעם שעולה הנושא של פיתוח הרובוטיקה, גובר החשש לאבדן מקומות עבודה של עובדים אנושיים.
אלא שרוב המשקים בעולם המערבי נמצאים כבר עכשיו במצב של קרוב מאוד לתעסוקה מלאה, והארגונים נאבקים על כל עובד, בפרט על המיומנים שבהם. ומדובר במצב בו ממילא רוב המפעלים נמצאים בדרום מזרח אסיה.
כך או כך, הפתרון לחשש מפני "גזילתם" של הרובוטים יותר ויותר תפקידים של עובדים בני אנוש, טמון בהכשרתם של העובדים האנושיים לתפקידים שדורשים יצירתיות.
או במילים אחרות, למידה והגברת מיומנויות. רובוטים, לפחות בעשורים הקרובים, לא יוכלו לבצע משימות שדורשות מיומנות גבוהה, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה בפתרון בעיות, וכד'.
זאת ועוד, ההנחה הרווחת היא, שעם התקדמות הטכנולוגיה יווצרו תפקידים חדשים לבני אדם. תפקידים אותם הרובוטים לא יוכלו למלא.
בנוסף, ככל הנראה, ברגע שיוקמו מפעלים שהייצור בהם מתבצע ללא יד אדם או כמעט ללא יד אדם, יווצרו גם תפקידים חדשים לבני אדם סביב אותו ייצור שיבוצע על ידי הרובוטים.
דוגמה פשוטה אחת יכולה להיות אנשי תחזוקה שיתחזקו את הרובוטים. דוגמה אחרת היא פיקוח והפעלה מרחוק של הרובוטים מעמדת פיקוח.
מדובר בפיקוח והפעלה מרחוק שיתבצעו על ידי בני אדם (לפחות בשלב הראשון, כלומר בעשור הקרוב).
בשורה התחתונה, הימנעות ממצב בו רובו של הייצור הכלל עולמי נפסק בגלל התפרצות מחלה במדינה בה הוא מתבצע, תתאפשר רק על ידי החזרת המפעלים למדינות האם, כאשר המפעלים מבוססים על רובוטיקה ובינה מלאכותית.
