תמיר גבעתי, המנהל את תחום טכנולוגיות למידה בכללית, בעל תואר שני בתקשורת וטכנולוגיה בחינוך מאוניברסיטת בר אילן, ירצה בכנס ההדרכה השנתי. גבעתי יקדיש את הרצאתו לנושא: השימוש בטכנולוגיות כאמצעי הדרכה – הווה מול עתיד, ישראל מול העולם!
למידע נוסף ורישום לכנס ההדרכה – לחץ כאן!
תמיר, טכנולוגיה והדרכה זה שילוב כל כך מורכב, כיצד אתה מתכונן לתקוף אותו בהרצאתך בכנס?
אני עומד להתייחס בעיקר לנושא למידה מתוקשבת. איך זה התחיל בישראל, איך זה צמח והתפתח עם השנים וכיו"ב. אתן טעימה ממה שקיים היום בשוק, עם התייחסות לטכנולוגיות ייעודיות ללמידה מתוקשבת וסטטיסטיקות ללמידה משולבת בארץ ובעולם.
את החלק האחרון של ההרצאה אקדיש לנימוק הצורך בלמידה מתוקשבת בארגון ואסביר מדוע לא ניתן יותר להסתמך על הדרכה במודל המסורתי בלבד.
למידה מתוקשבת התפתחה כבר בשנות ה-50. בארץ זה התחיל עם נחמה לייבוביץ, שיצרה את "הגיליונות" של פרשת השבוע, אותם הפיצה בדואר, קיבלה תשובות בדואר וענתה תוך תיקון התשובות. אחר כך התפתחה הטלוויזיה החינוכית עם מגוון התוכניות ללימודי אנגלית לדוגמה. מי לא זוכר את התוכנית "גבי ודבי"? ככה למדנו אנגלית. במקביל, האוניברסיטה המשודרת תפסה תאוצה וכבר אז היה ברור שלמידה מתוקשבת זה טרנד שעומד להמשיך לצבור תאוצה.
המודל של למידה מתוקשבת קיים כבר מזה שנים כאמור והוא מתפתח ומשתכלל והופך נפוץ יותר ונדרש יותר.
מהן הסיבות הקלאסיות לשילוב למידה מתוקשבת בארגון?
- חיסכון בעלויות
- האפשרות ללמוד מכל מקם ובכל עת
- למידה מותאמת אישית
עלו הם שלושת הסיבות הקלאסיות המובנות, אך ישנן סיבות נוספות, ולטעמי אף בעלות חשיבות גבוהה יותר, להעדיף למידה מתוקשבת והן:
שיתופיות: בתקופה שבה הידע מכפיל את עצמו בקצב כל כך מהיר, שיתופיות הוא אחד המרכיבים ההכרחיים כיום בלמידה. הלמידה הבלתי-פורמלית הפכה להיות הלמידה המשמעותית ביותר היום והכלים הטכנולוגיים (בעיקר הרשתות החברתיות) הם הכלי היעיל ביותר לבצע למידה מהסוג הזה.
תגובה מהירה נדרשת היום יותר מבעבר: היות שהארגון צריך להגיב מהר, כמעט במידי, לשינויים ולטרנדים, הוא לא יכול להסתמך על שיטת ההדרכה המסורתית. השינויים בשוק, המשפיעים על תפקיד העובד, חייבים מענה מידי.
כך עובד העולם של ימינו: זה אחד הטיעונים החזקים ביותר ללמה כדאי להכניס למידה מתוקשבת לארגון. הארגון חייב להתאים את עצמו לשפה, לקצב, וסגנון החיים של הדור הצעיר. אלה הם אנשים שמתנהלים ביום-יום ברשתות חברתיות וגדלו עם מחשבים וסמארטפונים.
יבואו מנהלי הדרכה בארגונים ויגידו "נכון, למידה מתוקשבת זה טוב ויפה לארגון שמעסיק צעירים אבל אנחנו מעסיקים אוכלוסייה בוגרת, בייבי-בומרס. הם לא גדלו עם מחשבים ניידים ולכן הם לא יתחברו ללמידה מתוקשבת". מה תגיד להם?
אומנם יש פער בין הבוגרים לצעירים ביחס לטכנולוגיה אבל, היום כבר אי אפשר להתעלם מהטכנולוגיה הזו. היא סובבת אותנו. גם לציבור הבוגר יש מחשבים וסמארטפונים והם גולשים באינטרנט מידי יום. הם מתקשרים עם הילדים או הנכדים שלהם דרך מחשבים ומכשירים סלולאריים. גם אם קצת פחות טבעי להם לקבל את ההדרכה המתוקשבת, הם לא בלתי מסוגלים לעשות זאת. הארגון צריך לדאוג שתהיה פתיחות לקבל את המודל ולעשות בו שימוש מיטבי כי הוא נחוץ לצרכי הארגון מאותן סיבות שצוינו קודם. אני מאמין שהעובדים המבוגרים ביותר בארגון יהיה מסוגלים לקחת חלק בהדרכה מתוקשבת.
הזכרת את נושא ההצצה לעתיד. כיצד תראה ההדרכה הטכנולוגית ואיך תראה ההדרכה המתוקשבת בעתיד?
בהרצאתי בכנס אני הולך להציג את מה שצפוי לנו בעתיד תוך התייחסות לשלושה פרמטרים מרכזיים:
התייחסות למציאות רבודה: שילוב אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי, למשל: אם בעבר אדם היה רוצה לתקן מנוע הוא היה מחפש הוראות תיקון באמצעות חוברות הדרכה או מאמרי הדרכה / הוראות. הוא היה מקבל הוראות עם תרשימי זרימה והסבר מילולי. בעתיד הוא פשוט יניח את הסמארטפון שלו על המנוע ואז הוא יקבל מדריך וירטואלי – מוחשי ותלת מימד שיסביר לו בדיוק איזה חלק הוא צריך להחליף וכיצד.
התייחסות למדפסות תלת מימד: יצירת מודלים של תלת מימד שניתן יהיה לעבוד עליהם באופן מוחשי. סימולציות ויישומונים (אפליקציות) יהפכו להיות הרבה יותר ממשיים וזה יתרום למערך ההדרכה באופן ניכר.
התייחסות לטכנולוגיות בכיתת ההדרכה: יצירת סימולציות ומצבי אמת כפלטפורמת לאימון בסביבת העבודה ומעבר מלמידה לינארית ללמידה מרחבית.
תמיר גבעתי ירצה בכנס ההדרכה השנתי יחד עם מנהלי משאבי אנוש ומנהלי הדרכה מארגונים שונים כגון: IBM, בנק הפועלים, NESS, עיריית תל אביב, SCD, צ'קפוינט, G4S, פרטנר ועוד… אשר יחלקו מניסיונם האישי והארגוני על בניית תוכניות עבודה להדרכה ארגונית ופתרונות הדרכה ופרויקטים אשר יישומו בארגונם.