בחברה המערבית, מרבית מרכזי הפעילות (האקשן הכלכלי, תרבותי, חברתי) מצויים במרחב העירוני – עיר ללא הפסקה… עובדה זו גרמה לכך ש'השטח' הוא תחום חיצוני, רחוק במובנים רבים משגרת היומיום. השטח הוא מרחב בו הטבע שולט ואנו אורחים בו.
"המפני שזמן רב לא הייתי בחוץ, התחלתי לאהוב כל כך את הטבע? הטבע מכניע אותי ונוטע בי אומץ לקראת כל מכה חדשה…" (מיומנה של אנה פרנק, 13.6.1943)
אומרים כי למרחב הטבע סגולות מחזקות.
מה סוד הקסם? כיצד ניתן לרתום אותו לטובת הארגון ואנשיו?
כולנו מרגישים איך השגרה שוחקת, מאפשרת הקמת חומות הגנה ומייצרת קיבעון.
היציאה לטבע מחייבת מאמץ מסוג אחר – שילוב של מאמץ פיסי, רגשי, מנטאלי וגם חברתי. 'השקעה' שונה זו היא שמאפשרת לאוויר להיות רך ונעים יותר, למזון להיות טעים יותר ולנפש להיות במיטבה.
במהלך פעילות בטבע מערכות רבות יותר של האדם פועלות. לא רק הראש, המחשבה והרגש אלא גם הגוף והנפש. כולן פועלות יחד ובערבוביה.
במרחב העירוני מצויות בשפע מערכות נוחות התומכות בנו. דווקא ה'אין' שבפעילות בטבע, תורם ליצירת תחושת חופש, מסוגלות ועצמאות. המרחב הטבעי יוצר הזדמנויות רבות לסגולות אנוש להופיע, לתרום ולהוסיף.
פעילות בשטח ניתן לנצל למטרות שונות: הנאה, טיול, לימוד, אבחון, טיפול, גיבוש… (סקירה מפורטת במאמר הבא). כשיוצאים ללמידה או הדרכה בשטח אפשר ליהנות מיתרונות רבים:
היציאה מהשגרה 'מפילה חומות הגנה'. יש כאלו שעובדה זו מהווה איום לגביהם, שכן השקענו עמל רב בבניית חומות אלו, המשמשות כהגנה וגם כתדמית שלנו במרחב השגרתי.
המפגש עם הטבע מזמן הזדמנויות רבות ומגוונות ואירועים לא מתוכננים המאפשרים ביטוי לא שגרתי של סגולות אנוש. לפעמים נגלה מסוגלויות חבויות חדשות שיכולות להפתיע גם את האדם עצמו.
הלמידה בטבע משלבת חוויה מנטאלית, רגשית, חברתית ופיסית. המאפשרת 'למידה דרך הראש והרגליים'. מחקרים מראים שלמידה דרך הרגליים היא עוצמתית שבעתיים ומאפשרת הטמעה יעילה יותר.
"כשיושבים בכיתה קל לחפף, כשנמצאים בטבע זה מאפשר להיכנס יותר עמוק" (רמי שרון, לשעבר COO חברת M-Systems, רשמים מיום הדרכה בשטח)
אם זה כל כך טוב, מדוע יש התנגדויות לפעילות ארגונית בשטח?
פעילות בטבע דורשת השקעת מאמץ כדי לקבל תפוקה. כמו בכל סוג של שינוי, אישי או ארגוני, הפחד וכוחות שימור הנוחות פועלים במרץ לסכל את הצלחתו.
חשש מהלא-ידוע – הפעילות בשטח מחייבת יציאה ממרחב מוכר, ידוע ובטוח למרחב 'מאיים' שיש לנו בו פחות ניסיון.
חשש מחשיפה – השטח פותח ומשקף את שאדם עמל קשה להסתיר, לא כולם אוהבים זאת.
חשש מכישלון – כולנו חוששים לטעות, לא להצליח (או ממה שנתפש על ידנו כ'אי הצלחה').
אלה חלק ממה שיוצר התנגדויות לפעילות השטח; וכמו לגבי כל התנגדות כדאי לבחון את המניע, לתת לו מענה, ולא ללכת שבי אחריו.
פעילות מדויקת בשטח יכולה להכפיל ולשלש את התפוקה הרצויה.
לא כל פעילות יכולה להצליח. התאמת הפעילות לצרכי הארגון והמשתתפים, מצריכה דיוק בתאום ובתכנון.
סימני דרך …
- מרגישים תקועים עם נושא שלא נפתר? … קחו את הזמן, צאו למקום לא מוכר, מקום בו הרוח נושבת, תנו לרגליים לקחת אתכם … שימו לב לרעיונות המגיחים כאילו משום מקום.
- צוות חדש שלא מצליח לתפקד? … הגדירו עשייה פיסית משותפת, כזו שאינה קשורה לנושאי העבודה. פתאום מתגלות יכולות ואפשרויות שלא ראינו קודם.
- מתכננים פעילות שטח? … עשו מאמץ להימנע מ'פופוליזם'. למצוא את המינון הנכון שבאמת יתרום ולא תמיד מה שהמשתתפים רוצים.
במאמר הבא: הכרות עם סוגי פעילות שטח שונות וכיצד להתאים סוג פעילות למטרה מוגדרת. למידע נוסף על למידה חוויתית בשטח לחץ כאן!
 |  | שאולי לב וסיגל קרומר – מנחים בקבוצת מומנטום. בעלי ניסיון עשיר בהובלת יחידים וקבוצות להצלחה תוך שימוש ייחודי בשטח בתהליכי הדרכה, למידה וטיפול. |
