מצב של שחיקה בעבודה הוכר לראשונה על ידי ארגון הבריאות העולמי כתופעה תעסוקתית וכמצב רפואי. במילים אחרות, ארגון הבריאות העולמי סיווג, באופן רשמי, את השחיקה במקום העבודה באופן כתופעה תעסוקתית המהווה חלק מהסיווג הבינלאומי של מחלות.
דו"ח זה של ארגון הבריאות העולמי, מדבר על כך ששחיקה הינה תסמונת הנובעת מלחץ כרוני במקום העבודה שלא נוהל בהצלחה.
אם העובדים שלכם חשים לעיתים שהם תשושים במקום העבודה, או מרוחקים נפשית מביצוע התפקיד שלהם, ומגיעים לעבודה רק משום שהם חייבים, הרי שעל פי הדו"ח, יתכן שהעובדים שלכם סובלים משחיקה.
הארגון הגדיר אמנם בעבר את השחיקה כמצב של תשישות, אבל זו הפעם הראשונה שהארגון מסווג את השחיקה בסיווג המחלות המוגדרות על ידו כמפגע בעבודה.
עם פרסום הדו"ח הודיע ארגון הבריאות העולמי כי שחיקה היא תסמונת הנוצרת כתוצאה מלחץ כרוני במקום העבודה, כאשר מצב הלחץ אינו מנוהל בהצלחה.
עוד נמסר מארגון הבריאות העולמי, כי יש שלושה גורמי שחיקה המוגדרת כמצב רפואי:
1 תחושות של דלדול אנרגיה או תשישות.
2 התנתקות נפשית מוגברת מהעבודה, או תחושות שליליות או ציניות הקשורות לתפקידו.
3 ירידה ביעילות המקצועית.
לאור כל זאת, שחיקה מהווה סיבה שבגללה עובדים עשויים לפנות לשירותי בריאות מסיבה שאינה מחלה או מצב בריאותי. יש אף המאשימים את מצב השחיקה בכך שהוא דוחף עובדים במקצועות מסויימים להתאבד.
מחברי הדו"ח טוענים כי תסמונת השחיקה בעבודה כבר הפכה למגיפה והם צופים שזה רק ילך ויחמיר.
אחת המסקנות המעניינות העולות מהדו"ח מדברת על כך שהשחיקה הופכת לבעיה רצינית יותר ויותר, ככל שיותר עובדים מרגישים שהם לא מקבלים גמול הוגן תרומת עבודתם.
יתרה מזאת, טוען הדו"ח, כי למרות שעובדים אמריקאים מקבלים ימי חופשה שנתית בתשלום, במקומות עבוה רבים קיים לחץ סמוי על העובדים לוותר על ימי חופשתם. בארץ, אגב, מעסיק חייב לאפשר לעובדים לצאת לחופשה ולנצל את ימי חופשתם לצרכי חופשה.
עוד טוען הדו"ח, כי התקדמות הטכנולוגיה, והזמינות של העובדים (באמצעות הטכנולוגיה) כל יום כל היום, ממלאות תפקיד בהתגברות השחיקה, שכן לעיתים קרובות העובדים נאלצים להגיב להודעות דואר אלקטרוני, להודעות טקסט בטלפון או לשיחות, גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות.
סביר להניח שאם השחיקה היתה משפיעה רק על העובד השחוק, ההתיחסות אליה היתה הרבה יותר מינורית. אלא שהבעיה המהותית בשחיקה הודגשה במחקר שנערך לפני כשנתיים במסגרתו אמרו כ-95% ממנהלי משאבי האנוש שהשתתפו במחקר, כי שחיקה של עובדים מחבלת בשיעורי השימור במקום העבודה.
אם כך, מדוע ארגונים לא משקיעים יותר מאמצים במניעת השחיקה של עובדיהם? מסתבר שלחברות אין תמריץ ממשי לשנות את גורמי השחיקה בסביבת העבודה. הדבר היחיד שיכול לסייע לעובדים הוא איגודי עובדים חזקים וחקיקה בנושא דיני עבודה.
בעקבות הדו"ח הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בכוונתו לפתח הנחיות ולתקנן תקנות הנוגעות לרווחתם הנפשית של העובדים. ארגונים במדינות החברות בארגון יידרשו ליישם את התיקונים הנוגעים לסיווג המחלות הבינלאומי עד שנת 2022.
