הבסיס ליכולתו של כל ארגון לעודד עובדים להצטרף לארגון, ולאחר מכן לעודד את העובדים שהצטרפו להשקיע מזמנם ומרצם כדי לתרום לארגון תלויה במידה רבה במידת המחוברות של העובדים לארגון. לשם כך יש לוודא שחווית העובדים הינה חיובית וכתוצאה מכך מחוברות העובדים לארגון הינה גבוהה.
חווית עובד חיובית יוצרת לכל עובד תמריץ להשקיע את המאמצים הנדרשים בעבודה עצמה ובלמידה מתמשכת. ארגונים שאינם דואגים לחווית עובד חיובית חווים בדרך כלל קשיים בגיוס עובדים ובה בעת חווים קשיים בשימור העובדים שכן גוייסו.
העלויות הכרוכות באיתור, מיון וגיוס של עובד במדינות מערביות, מגיעות כיום לכ-150% משכרו השנתי של אותו עובד.
לכן, ליכולתו של ארגון לשמר עובדים בעלי ערך ולגרום להם לחוש מחוברים לארגון יש השפעה משמעותית על התוצאות העסקיות של החברות.
החדשות הרעות הן, שבשנה שעברה, לראשונה מזה כעשור, ניתן היה לראות ירידה חדה במידת המחוברות של העובדים לארגונים.
למעשה, גם לפני כן לא נצפו שיעורי מחוברות מאוד גבוהים בארגונים בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל. אבל נראה שבשנת 2021 נרשם שיא חדש של צניחה בשיעור מחוברות העובדים.
בעקרון, ניתן היה לראות את המגמה הזאת מתרחשת בפועל על פי מספר העובדים שהתפטרו והמספר הגדול עוד יותר של עובדים שסירבו לחזור אל מקומות עבודתם.
אלא שכעת יש גם סקרים שממחישים זאת בפועל. מסקר שערכה חברת הסקרים האמריקאית גאלופ עולה, כי אחוז העובדים המחוברים לארגון בארה"ב ירד בצורה חדה במחצית השנייה של שנת 2021.
מנתוני שנת 2021 (נתוני כל השנה) עולה, כי כ-34 אחוזים בלבד מהעובדים חשו מחוברים לארגון ומעורבים בעבודתם, וכ-16 אחוזים דיווחו כי הם התנתקו באופן פעיל מהתפקיד וממקום עבודתם.
גאלופ ערכה את הסקר בקרב קרוב ל-60 אלף עובדים בארה"ב במשרה מלאה ובמשרה חלקית לאורך השנה. לשם השוואה, ב-2020 היו כ-36% מהעובדים שדיווחו על מחוברות לארגון וכ-14 אחוזים דיווחו כי הם חשו מנותקים באופן פעיל.
למעשה, במחצית הראשונה של 2021 עלה מהסקרים של גאלופ כי כ-36 אחוזים מהעובדים חשו מחוברים לארגון, בדומה לתוצאות 2020.
אלא שאז, כאמור, במחצית השנייה של 2021 נרשמה ירידה, והיא זו שהביאה לנתון השנתי של 34% עובדים מחוברים בשנת 2021.
נתונים אלה לא צריכים להפתיע לאור האתגרים הרבים, ובראשם אתגרי שימור העובדים שמנהלי משאבי האנוש מתמודדים איתם בחודשים האחרונים יותר מאי פעם.
החוקרים של גאלופ מדווחים, כי נראה שבארגונים רבים אין מספיק דגש על האלמנטים שמהווים את הבסיס להעלאת מחוברות העובדים, כמו למשל בהירות הציפיות מהעובדים, אספקת הציוד הנכון לכל עובד, והענקת הזדמנות לכל עובד לעשות את מה שהוא הכי טוב בו. מהמחקר של גאלופ עולה, כי אלמנטים אלה היו אחראיים לירידה הגדולה ביותר.
עוד עולה מהמחקר של גאלופ, כי נראה שחלה ירידה בתחושת העובדים שלארגון אכפת מהם.
נראה כי פחות ופחות עובדים חשים שהארגון מעודד את ההתפתחות שלהם, שיש להם הזדמנות לעשות את מה שהם עושים הכי טוב ושהדעות שלהם נחשבות במקום העבודה.
יצויין, כי מהסקר של גאלופ עולה, כי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020, כמעט 50 אחוזים מהעובדים השיבו כי הם 'הסכימו מאוד' עם הקביעה שהם מרגישים מוכנים היטב לעשות את עבודתם. נתון זה ירד מאז.
כדי לתקן את המצב הזה, יש לשים דגש חזק יותר על תקשורת טובה בין כל העובדים בארגון, בין אם הם עובדים מהמשרד ובין אם הם עובדים מהבית.
במקרים בהם העובדים עובדים מביתם, לעיתים מאיזור גיאוגרפי אחר (בארץ), ולעיתים במדינות שמעבר לים, חשוב מאוד שלא להשאיר אותם באפילה בכל הקשור לתכנון האסטרטגיה וההחלטות בחברה.
שיעורי מחוברות עובדים גבוהים יוכלו להתקיים רק אם לעובדים לא תהיה תחושה שהריחוק הפיזי שלהם ממטה החברה מותיר אותם מחוץ לעניינים, וההחלטות מתקבלות בלעדיהם.
לכן יש להקפיד על כך שבכל הקשור לקבלת החלטות בנושא אסטרטגיה או בכל נושא אחר, כל אחד מהעובדים המרוחקים ירגיש שמשתפים אותו כאילו הוא יושב במשרד.
