בניגוד גמור לפרסומים לגבי מינוי סמנכ"ל משאבי האנוש של רשות המיסים, עליה דיווחנו השבוע ואשר העלתה לסדר היום את השאלה המתבקשת 'למה לא בוחרים באנשי משאבי אנוש לתפקידי משאבי אנוש בכירים?', מצב זה – גם אם שכיח, אינו הכרח המציאות, ויש ארגונים מובילים (ואולי לא בכדי) שנוהגים אחרת – ובהם אנשי משאבי האנוש לא רק זוכים בכבוד הראוי אלא גם זוכים לתפקידים הבכירים בארגון.
אך לפני ששואלים 'למה לא בוחרים באנשי משאבי אנוש לתפקידי משאבי אנוש בכירים?' צריך לבחון גם את הצד השני – האם אנשים ללא ניסיון בתחום יכולים לשרת את הארגון בתפקידי משאבי אנוש, ללא ניסיון קודם, להצליח ובתקווה גם ללמוד מהניסיון ולהמשיך לתפקידי רוחב נוספים. כלומר האם יש להסתכל על התפקידים הבכירים בתחום ניהול ההון האנושי כתפקידי מפתח מקצועיים או כתפקידי רוחב שמכשירים את האדם לעלייה בסולם המעמדות הארגוני.
דוגמה לכך שניתן לראות בתפקידי משאבי אנוש בכירים כתפקיד רוחב קלאסי ניתן לראות בבנק הפועלים שבשבועיים האחרונים הודיע על עזיבתו של מנכ"ל הבנק, ציון קינן, וכבר סימנו את מחליפו – אריק פינטו, שניהם עובדים שצמחו בתוך הארגון, וחלק ממסלול הקריירה שלהם כלל צלילה לתחום ניהול ההון האנושי של הארגון.
מנכ"ל הבנק – איש שצמח מלמטה דרך תחום משאבי האנוש
קינן פורש מהבנק לאחר שלושים ושמונה שנות עבודה ויותר משבע שנים של כהונה כמנכ"ל הבנק. קינן החל לעבוד בבנק בתפקיד כבנכול (טלר) באחד מסניפי הבנק בתל אביב והתקדם עד שמונה לתפקידו הבכיר הראשון ב-1995 כמנהל אגף משאבי אנוש. לאחר שלוש שנים עבר לתפקיד מנהל אזור הדרום, בו היה ממונה על כ-40 סניפים וכאלף עובדים. משם עבר לתפקיד מנהל אגף בנקאות קמעונאית, וממנו לחבר הנהלה משנה למנכ"ל ולתפקיד הממונה על חטיבת משאבי אנוש ולוגיסטיקה. בשנת 2003 מונה לממונה על החטיבה הקמעונאית, שכלל אחריות על 260 סניפים של הבנק וכ-5,700 עובדים. בשנת 2007 מונה קינן למנהל החטיבה העסקית של בנק הפועלים ומילא תפקיד זה זה עד מינויו למנכ"ל.
במייל הפרדה שלו מהעובדים וההנהלה אף הדגיש קינן את הקשר למשאבי האנוש ומבין התפקידים הרבים בהם שימש בבנק בחר להבליט מעטים, רבים מהם הנוגעים לניהול ההון האנושי: "…רבים מכם יודעים, שהתחלתי את הקריירה שלי בבנק בתפקיד זוטר ביותר, ובמשך השנים התקדמתי מתפקיד לתפקיד, ובהם: מנהל בית הספר להדרכה בנקאית, מנהל אגף משאבי אנוש, מנהל אזור הדרום, מנהל אגף בנקאות קמעונאית, משנה למנכ"ל והממונה על חטיבת משאבי אנוש ולוגיסטיקה, הממונה על החטיבה הקמעונאית, מ"מ מנכ"ל והממונה על החטיבה העסקית ועוד".
ההודעה על עזיבתו של קינן מגיע מספר שבועות לאחר ההכרזה על השינוי הארגוני הגדול ביותר שמתוכנן בתולדות הבנק ויש שאומנם מעבירים על כך ביקורת אך רבים יותר רואים בדבר סגירת מעגל בכך שהחשיבה האסטרטגית על המשך פעילויות והתמקדות הבנק בוצעה והושקה לפני ההודעה על עזיבתו כחלק מהשארת המורשת שלו ותרומתו של קינן גם לשנים הבאות בכל הנוגע לאופי והתרבות הארגונית של הבנק.
ממשיך הדרך גם הוא מתחום משאבי האנוש
את הקריירה המקצועית שלו התחיל פינטו בבנק הפועלים ב–1981. בתפקידו הראשון בבנק שימש כבנקאי במחלקת השקעות בסניף פולג בנתניה. במשך השנים כיהן בתפקידים שונים בין השאר גם כ-יו"ר ועד העובדים של הפועלים במקביל לעבודתו כסגן מנהל הסניף המרכזי. ב–2002, זמן קצר לפני שמנכ"ל הפועלים דאז, אלי יונס, הכריז על מהלך גדול ודרמטי של פיטורי כ–900 עובדים, פינטו קודם לתפקיד מנהל אגף משאבי אנוש — תפקיד שמילא עד אוגוסט 2007. בנובמבר 2007 עד ספטמבר 2009 הוא שימש כמנהל אגף אשראי קמעוני ומשכנתאות בחטיבה הקמעונית של הבנק. הקידום הגדול של פינטו הגיע בספטמבר 2009, כאשר מונה על ידי קינן לתפקיד המשנה למנכ"ל וראש חטיבת האסטרטגיה.
האם תפקידי משאבי האנוש הבכירים נוטים יותר לצד המקצועי של משאבי אנוש או יותר לצד הניהולי-אדמיניסטרטיבי של הארגון?
כפי שניתן לראות בעוד לשני האחרונים אין רקע אקדמי בתחום, שניהם עסקו בניהול ההון האנושי בבנק (בין אם בתפקידי הדרכה, משאבי אנוש ניהוליים או כיושב ראש ועד העובדים), וצמחו והגיעו לתפקיד המנכ"ל (והמנכ"ל המיועד). בבנק הפועלים, לפחות לפי הרושם שניתן לקבל, תפקידי ניהול משאבי האנוש משמשים כקרש קפיצה לתפקידי הניהול הבכירים יותר ומשמשים להוכחת יכולת בגלל העומק והמורכבות שתפקידים אלו דורשים.
לפיכך ניתן לומר כי הטענה שנדרש לבחור אנשי משאבי אנוש לתפקידי משאבי אנוש בכירים – אינם בהכרח, הכרח המציאות, שכן בארגונים גדולים ומסואבים, כגון בנק הפועלים (וגם רשות המיסים) יכול להיות שתפקידים אלו משמשים כמשרות ניהוליות או כמשרות אמון ואינן בהכרח דורשים הבנה מקצועית עמוקה, אלא לחלופין יכולות ניהול גבוהות.
