שיתוף

מי צריך לשלם לעובדים שלכם את שכרם במקרים בהם מקום העבודה נסגר בהוראת פיקוד העורף, בעת חירום, כאשר יש הוראה להישאר ליד המרחבים המוגנים והמקלטים; האם מותר למעסיק לנכות ימי חופשה ממכסת ימי החופשה השנתית של עובד שנעדר מהעבודה בגלל הנחיות פיקוד העורף; ועוד כמה סוגיות בנושא המצב הבטחוני, טורדות כיום עובדים ומנהלי משאבי אנוש כאחד.

בנוגע לניכוי ימי חופשה שנתית קובע החוק להגנה על עובדים בשעת חירום כי, אם עובד נעדר מעבודתו בימים בהם היה מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור שהוכרז כאיזור הנמצא בסכנה בטחונית, למעסיק אסור לנכות לו ימי חופשה בגין תקופת היעדרות זו.

על פי חוק זה, על המעסיק לשלם לעובדים שכר על פי הסכומים שנקבעו בהסכם (שנחתם בזמנו עם ההסתדרות) וסכומים אלה ייחשבו כשכר עבודה.

בנוסף, נעשים הסדרים מיוחדים כדי לפצות עובדים ומעסיקים גם במקרה בהם הורים נאלצו להישאר בבית בשל סגירת הגן, בית הספר או כל מוסד חינוכי אחר בו לומד הילד.

חשוב לציין, כי מעסיק שמודיע לעובד שאם לא יגיע לעבודה, הוא יקזז לו ימי חופשה שנתית על חשבון הימים בהם העובד נאלץ להשאר בביתי צמוד למרחב המוגן, עלול לחשוף את עצמו לתביעה של העובד.

ראשית, מעסיק לא יכול לקבוע עבור העובד שהוא שוהה בחופשה אם העובד לא הודיע על כך בעצמו, או לחלופין המעסיק לא הוא שהוציא את העובד לחופשה.

שנית, על פי החוק, אם העובד נעדר מהעבודה בעקבות הוראות פיקוד העורף, היעדרותו הינה כדין ואסור לנכות את ימי היעדרותו ממכסת ימי החופשה שלו.

יתרה מכך, מה קורה במקרה בו המעסיק מודיע לעובדים כי בגלל המצב הביטחוני הוא מוציא את כל העובדים לחופשה כפויה, כך שהימים שהם אינם נמצאים בעבודה יקוזזו מימי החופשה השנתית שלהם.

חשוב לזכור, כי הוצאת עובדים לחופשה שנתית בעת חירום או מלחמה, אינה מתישבת עם המטרה שלשמה חוקק חוק החופשה השנתית.

ראוי שמעסיקים יזכרו, כי חוק חופשה שנתית הוא חוק סוציאלי המחייב מעסיק לאפשר לעובד לצאת לחופשה במטרה לנפוש, למלא מצברים ולחזור לעבודה בכוחות מחודשים.

כאשר ה"חופשה" היא במצב חירום, בו נמנע מהעובד לעשות את אשר הוא רוצה בזמן חופשתו, לא מתקיים הרציונל שבבסיס חופשה שנתית.

לכן, יתכן מאוד שבית הדין לעבודה (במקרה בו העובד יחליט לתבוע את הארגון) יקבע כי ימי ההיעדרות מהעבודה בעקבות מצב החירום, אינם נחשבים לימי חופשה.

פרט לכך, חוק חופשה שנתית, יחד עם פסיקות בתי הדין לעבודה, מטילים מגבלות בנוגע לחופשה כפויה. כתוצאה מכך, מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ללא כל התראה.

יתרה מכך, כאשר מדובר בחופשה שנמשכת יותר משבעה ימים, על המעסיק למסור הודעה שבועיים מראש. שתי עובדות אלה משמען שהמעסיק אינו יכול להוציא עובדים לחופשה כפויה בעיתות חירום, שכן מצב חירום מתרחש בטווח המיידי. ואין מספקי זמן להודיע לעובדים מראש.

 

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה