הספר "Stolen Focus: Why You Can't Pay Attention–and How to Think Deeply Again" מאת יוהאן הארי מתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים של עולם העבודה החדש: הירידה ביכולתנו לשמור על קשב לאורך זמן ולהתמקד במשימות הדורשות חשיבה עמוקה. הספר מנתח את הגורמים לתופעה זו ומציע כלים מעשיים להתמודדות עם הסחות הדעת בעולם הדיגיטלי של ימינו.
הקשב בעבר: כלי הישרדות
הארי מתאר תמונה מרתקת של הקשב ככלי הישרדות בעבר. היכולת להתמקד בסביבה, לזהות סכנות ולהגיב במהירות הייתה קריטית להישרדות. ציידים ולקטים נדרשו להתרכז בצלילים החלשים ביותר, לשים לב לעקבות החיות ולשינויים בסימני הטבע. הקשב היה מיומנות חדה וממוקדת, חיונית להישרדות. עם המעבר לחברה חקלאית, הדרישות מהקשב השתנו. במקום להתמקד בסביבה המשתנה ללא הרף, החקלאים נדרשו למשימות שגרתיות וחוזרות על עצמן. היכולת להתמיד במשימה אחת לאורך זמן הפכה חשובה יותר. עדיין נדרשה גמישות מסוימת, החקלאים נאלצו להתמודד עם שינויים עונתיים ואירועים בלתי צפויים. המהפכה התעשייתית הביאה עמה שינוי נוסף. העבודה במפעלים דרשה ריכוז במשימות פשוטות וחוזרות על עצמן במשך שעות ארוכות. המהפכה הדיגיטלית, סימנה את תחילתה של ירידה דרסטית ביכולת שלנו להתמקד.
הבנת שורשי ההסחות דעת
הארי ממשיך בניתוח הגורמים המרכזיים המשפיעים על רמת הקשב שלנו. בראשם עומדים המדיה החברתית והטכנולוגיה. אפליקציות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר נבנו כדי ללכוד את תשומת לבנו למשך זמן ארוך ככל האפשר. כל צליל התראה, כל לייק, וכל תגובה נועדו לגרום לנו לחזור לאפליקציה ולהישאר בה. אנחנו מוצאים את עצמנו בודקים את הטלפון ללא הפסקה, מסתכלים מה התחדש במדיה החברתית, מתעדכנים מה השתנה בחדשות. התוצאה של כל הסחות הדעת הן קושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן. גורם נוסף שהארי מציין הוא הודעות הדואר האלקטרוני, שממשיכות לזרום בלי הפסקה ויוצרות תחושת דחיפות מתמדת שמפריעה לריכוז.
דוגמה נוספת להבחת דעת היא השאיפה לחידושים מתמידים. אנו חיים בעולם שבו הכל זמין ומיידי, מה שגורם לנו לרצות יותר ויותר גירויים. זה יכול להתבטא ברצון לבדוק חדשות כל כמה דקות, לעבור מאתר לאתר באינטרנט או לצפות בסרטונים ללא הפסקה. התוצאה היא ירידה ביכולת שלנו לשמור על ריכוז ולשקוע במשימות הדורשות מחשבה מעמיקה.
החשיבות של מעורבות
הארי מדגיש כי ההבדל בין מיקוד למעורבות הוא מהותי. בעוד שמיקוד הוא מצב שבו אנו מתרכזים במשהו אך עדיין חשים נפרדים ממנו, מעורבות היא כאשר אנו שקועים לחלוטין במשימה, חווים אותה בצורה אינטנסיבית והופכים לחלק בלתי נפרד ממנה. כאשר אנו מעורבים במשהו, אנו לא רק "נמצאים שם", אלא גם חיים את החוויה באופן מלא.
לדוגמה, אפשר לחשוב על אדם שמצייר תמונה. אם הוא ממוקד, הוא עשוי להתרכז במברשת, בצבעים, ובמהלך הפעולה עצמה. אך אם הוא מעורב, הוא עשוי להרגיש כאילו הוא הופך לחלק מהתמונה, שוכח את הזמן והסביבה, וחווה תחושת זרימה (flow) שבה הכל קורה בצורה טבעית ומושלמת. מעורבות כזו לא רק מגבירה את איכות העבודה, אלא גם את תחושת הסיפוק האישי.
יצירת סביבה נטולת הסחות דעת
כדי לשמור על קשב ולהגביר את המעורבות, הארי ממליץ על יצירת סביבה נטולת הסחות דעת. הסביבה שלנו משחקת תפקיד מרכזי ביכולתנו להתרכז, ולכן חשוב לעצב אותה בצורה שתתמוך במיקוד שלנו.
דוגמה לכך יכולה להיות כיבוי התראות בטלפון או במחשב בעת עבודה על משימה חשובה. במקום לעבוד בבית קפה רועש, ייתכן וכדאי למצוא מקום שקט יותר או להשתמש באוזניות מפחיתות רעש. דוגמה נוספת היא סידור שולחן העבודה כך שיהיה נקי מחפצים מיותרים, מה שעוזר לשמור על תחושת סדר והגברת הקשב.
תרגול טכניקות לשיפור הקשב
כדי לשפר את יכולת הריכוז, הארי ממליץ על תרגול קבוע של טכניקות שמפתחות את הקשב, כמו מיינדפולנס, מדיטציה, וקריאה מעמיקה. טכניקות אלו מסייעות לנו לחזור לרגע הנוכחי ולהפחית את השוטטות המחשבתית.
מיינדפולנס: מיינדפולנס, לדוגמה, הוא תרגול שבו אנו שמים לב למה שקורה ב"כאן ועכשיו", ברגע הנוכחי, ללא שיפוט. תרגול יומי של מיינדפולנס, אפילו למשך דקות ספורות, יכול לשפר את היכולת שלנו להתרכז ולעבוד ביעילות רבה יותר. קריאה מעמיקה, שבה אנו משקיעים זמן בקריאת טקסטים ארוכים ומורכבים, מסייעת לשמור על ריכוז לאורך זמן ולפתח חשיבה ביקורתית.
הצבת גבולות בשימוש בטכנולוגיה: כדי לשמור על הקשב שלנו, חשוב להציב גבולות בעת שימוש בטכנולוגיה. הארי מציע לקבוע זמנים ספציפיים לבדיקה של דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות, כדי למנוע מהן להפריע לעבודה החשובה. דוגמה מעשית לכך היא לקבוע שעה בבוקר ושעה אחר הצהריים לבדיקת מיילים, ובזמן שבין לבין להתמקד במשימות החשובות ללא הפרעות. אפשר גם להשתמש בכלים כמו תוכנות לניהול זמן שמגבילות את הגישה לאתרים מסוימים או להגדרות כמו "נא לא להפריע" בטלפון.
לחבק את השעמום: הארי טוען כי שעמום, שבימינו נתפס כמצב שלילי שיש להימנע ממנו, הוא למעשה חיוני לחשיבה יצירתית ולעומק מחשבתי. כשאנחנו משועממים, המוח שלנו נכנס למצב של הרהור פנימי, שבו הוא מעבד חוויות ומחפש פתרונות יצירתיים לבעיות. לדוגמה, מחקרי מוח מראים שברגעים של שעמום, אזורים במוח הקשורים ביצירתיות ובחשיבה אסוציאטיבית נכנסים לפעולה. בכך, השעמום מאפשר למוח לעבד מידע בצורה חדשה ויצירתית, מה שיכול להוביל לרעיונות חדשניים ופתרונות לא שגרתיים לבעיות.
טיפוח משמעות ומטרה: הארי מסיים בהדגשה כי תחושת משמעות ומטרה היא המפתח לשמירה על מעורבות ומוטיבציה, במיוחד מול אתגרים והסחות דעת. כאשר יש לנו מטרה ברורה ומשמעותית בעשייה שלנו, אנחנו מצליחים להתמיד ולהישאר ממוקדים גם במצבים מאתגרים. לדוגמה, אדם שמאמין שהעבודה שלו תורמת לרווחת החברה או מקדמת ערכים חשובים, ימצא את הכוח להמשיך ולהתמודד עם האתגרים, גם שהוא ניצב בפני קשיים רבים. תחושת המשמעות מחזקת את המחויבות שלנו ומאפשרת לנו להתגבר על הסחות דעת ופיתויים זמניים.
סיכום
הספר "Stolen Focus" של יוהאן הארי מזמין את הקוראים לחשוב מחדש על הדרך שבה הם מתנהלים בעידן הדיגיטלי. הוא מציע כלים מעשיים להתמודדות עם ההסחות המודרניות ולחזרה לחשיבה עמוקה ומשמעותית. הארי מראה כיצד יצירת סביבה תומכת, תרגול קבוע של טכניקות קשב, הצבת גבולות לטכנולוגיה, ואימוץ תחושת משמעות ומטרה, יכולים לעזור לנו לשפר את יכולת הריכוז שלנו ולחיות חיים מלאים ומספקים יותר.
מה אתם/ן לוקחים/ות על עצמכם/ן לשנות כבר היום?
לפרטים נוספים השאירו פרטיכם בקישור הבא: מוכנות לעולם העבודה החדש.