איגוד לשכות המסחר הודיע היום (ג') כי הגיש את עמדתו לוועדה הבין-משרדית לבחינת ההשפעות של גיל פרישת חובה על המשק.
לדברי איגוד לשכות המסחר, הצעדים שהוא מציע יגדילו משמעותית את השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה ויגדילו את רמת התוצר לנפש.
כיום מסתכמת רמת התוצר לנפש בישראל בכ-43 אלף דולר. איגוד לשכות המסחר טוען כי מטרת ההצעה שלו היא לגרום לכך שבעתיד הקרוב ישראל תדביק את רמת התוצר לנפש במדינות אירופה בהן גרמניה, שבה רמת התוצר לנפש עומדת על כ-45 אלף דולר וארה"ב שבה עומדת רמת התוצר לנפש על כ-63 אלף דולר.
לאור העובדה שאיגוד לשכות המסחר קושר בין העלאת גיל הפרישה לבין היקף התוצר, מן הראוי לציין כי בגרמניה, גיל הפרישה לנשים וגברים כאחד הוא 65 ו-7 חודשים (על פי נתוני 2015), בצרפת, גיל הפרישה לנשים וגברים הוא 62 (נתוני 2022), בבריטניה גיל הפרישה לנשים ולגברים הוא 66 (נתוני 2021), באוסטריה גיל הפרישה לנשים הוא 60 ולגברים 65 (מנתוני 2018), בבלגיה ובדנמרק גיל הפרישה לנשים וגברים כאחד הוא 65 (נתוני 2018), באירלנד גיל הפרישה לנשים ולגברים הוא 65 (נתוני 2018), בנורבגיה גיל הפרישה לנשים ולגברים הוא 67 (נתוני 2018), בשוויץ גיל הפרישה לנשים הוא 64 וגיל הפרישה לגברים הוא 65 (נתוני 2022).
איגוד לשכות המסחר מציע כמה לנקוט צעדים ואלה הם המרכזיים שבהם:
1 העלאת גיל פרישת חובה: איגוד לשכות המסחר תומך בהעלאת גיל הפרישה לגיל 70, לנשים וגברים כאחד.
לדברי האיגוד, העלאה זו היא לטובת עידוד העסקת עובדים שיזכו לאופק תעסוקתי מתגמל וארוך ימים ומעסיקיהם יזכו לעובדים בעלי ניסיון ואיכות.
2 הקדמת הזכאות המוחלטת לקצבת זקנה: כיום, גיל הזכאות המוחלטת לקבלת קצבת זקנה, ללא מבחן הכנסות, הוא גיל 70.
על מנת לתמרץ עובדים שמעוניינים להישאר במקום עבודתם לאחר גיל פרישה, יש להקדים את גיל הזכאות המוחלטת לגיל 67.
בשלוש השנים שבין גיל 67 ל-70 יוכלו העובדים, על פי איגוד לשכות המסחר, להגדיל את הכנסותיהם ומשאביהם לקראת גיל הפרישה. זאת, כמובן, שיהיו מעסיקים שיסכימו להעסיק עובדים בגילאים אלה.
3 ביטול חובת הפקדות לפנסיה: ביטול חובת הפקדה לפנסיה לאחר גיל פרישה (של המעסיק והעובד כאחד), תגדיל את הכנסתם הפנויה של העובדים ותהווה תמריץ נוסף (עבור המעסיקים הפוטנציאלים) להמשך העסקתם לאחר גיל פרישה.
לדברי האיגוד, עובדים לאחר גיל פרישה אינם מעוניינים להמשיך ולהפקיד כספים לפנסיה בהגיעם לגיל פרישת חובה, שכן הפקדות אלה מקטינות את הכנסתם הפנויה. לכן, טוענים באיגוד, נדרש שלא לחייב מעסיקים להפקיד אלא רק בהסכמת הצדדים.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר עם פרסום ההצעה, כי "ההצעה שהעברנו היא פורצת דרך. היא תסייע לעובדי הגיל השלישי להישאר בשוק העבודה, תגדיל את הכנסתם בהגיעם לגיל הפרישה ותסייע גם למעסיקים בהשארת העובדים הוותיקים שהם כוח עבודה איכותי, מסור ואמין".
לדבריו, "כל הצדדים יצאו נשכרים כשהמלצתנו תאומץ על ידי מקבלי ההחלטות".
להוריד את גיל הפרישה ל-60
צריך לצאת בהפגנות ענק
כן זה דבר מאוד פופוליסטי להגיד, בסוף זה לא מחזיק מים, היום גיל 60, ואפילו 67, הוא גיל בו אנשים עדיין לא באמת זקנים, הם פעילים ויכולים לתרום רבות. ומיכוון שאנשים חיים יותר ויותר זמן, אם תוריד את גיל הפרישה, המשמעות היא כי בזמן הפרישה יהיה לאנשים עוד פחות חיסכון בקרן, ושיחולק לעוד יותר שנים, והתשלום החודשי יהיה כה נמוך שאף אחד לא יוכל לחיות מימנו בכבוד. ואז תבקע שצריך להגדיל את הקצבאות, כי גם מי שחסך כל השנים ויצא אם פנסיה לא יכול לכלכל את עצמו.
מהיכן לקחת שאנשים חיים יותר ויותר זמן??? הטיעון הזה אינו נכון ומבוסס על קריאת נתונים לא נכונה. תוחלת החיים נמדדת לכל שנת גיל בנפרד. השיפור המשמעותי בעשרות השנים האחרונות הוא בתוחלת החיים בלידה. זאת בגלל ירידה משמעותית בתמותת ולדות ותינוקות עד גיל 5. תוחלת החיים בגיל 65 א עלתה באותה מידה. וככל ועלתה, כל העליה נספגת בהארכת השלב הסיעודי שקפץ ב 25 שנה האחרוננות משנה וחצי חארבע וחצי. העלאת גיל הפריה משמעותה: פחות שנים להנאה מחיים פעילים ללא התחייבות לעבודה.