ה"הצפה האנושית" בענף עורכי הדין העיבה, עם השנים, מזוהרו ויוקרתו של המקצוע, שלא לדבר על השכר הנמוך והקושי למצוא עבודה המכבדת את בעליה.
הנתונים הללו, שהלכו והעצימו בשנים האחרונות כאמור, מקרינים גם על העדפות הסטודנטים למשפטים, מתברר, שכבר בחרו ללמוד את המקצוע.
בחברת המידע העסקי BDI בחרו לברר עד כמה אטרקטיביים כיום משרדי עורכי הדין כמקום עבודה פוטנציאלי. התוצאות, איך לומר, אינן מעודדות.
450 סטודנטים תלמידי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות המוכרות על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, השיבו לסקר שביצעה החברה. מהסקר עולה, כי במחצית השניה של 2011, 83% מהסטודנטים למשפטים אינם מעוניינים לעבוד במשרד. 17% בלבד יבחרו לעבוד עם תום לימודיהם במשרדי עורכי דין.
אז אם לא במשרד, היכן כן? מסתבר שרובם יעדיפו לעבוד בייעוץ משפטי בחברות עסקיות. ולא רק זאת, לסטודנטים יש העדפות מיוחדות אשר לסוג החברה. הם מעדיפים מפורשות חברות היי-טק (30%); בחרות פיננסיים (25%) והרחק מאחור חברות תעשייה שונות (7.5%); תקשורת ומדיה (7%) ושירותים (6.5% בלבד).
ואם כבר בכל זאת משרד עורכי דין, חלקו הארי של המיעוט שיבחר לעבוד במשרד, יעדיפו כצפוי רבים מהמשרדים הגדולים, בהם הרצוג-פוקס-נאמן; פישר-בכר-וול-אוריון; גולדפרב-זליגמן; ש. הורוביץ; יגאל ארנון; מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדויין; ומשרד שבלת.
הגדולים – ראשונים
לפני כשבועיים פרסמה חברת ההשמה למשפטים קודקס סקר שביעות רצון שביצעה בקרב פרקליטים העובדים במשרדי עורכי דין גדולים ובינוניים ברחבי הארץ.
מתוצאות הסקר עולה כי כמה מהמשרדים שדורגו במקומות הראשונים מבחינת שביעות-רצון עורכי הדין הם משרדים בינוניים בגודלם. עם זאת, בשני המקומות הראשונים ממוקמים שני משרדי ענק: במקום הראשון משרד פישר בכר חן וול אוריון. אחריו במקום השני הגיע משרד הרצוג פוקס נאמן הוותיק, הנחשב לשני בגודלו בישראל.
סקר שביעות-הרצון נערך באמצעות אתר הפייסבוק של קודקס, בקרב מאות עובדים בכ-290 משרדי עורכי דין בארץ. הסקר בוצע באופן אנונימי, ללא חשיפת פרטיהם האישיים של ממלאי השאלונים, כדי לתרום לאמיתות ולאמינות הנתונים.
