CBS, אחת מרשתות הטלוויזיה הגדולות ביותר בארה"ב וחלוצת הרדיו, פיטרה שני כתבים מנוסים, כחלק מתהליך הקיצוצים. הכתבים המפוטרים (אחד בן 66 והשני בן 47) הגישו כתב תביעה כנגד הרשת בטענה שזו עברה על חוקי העסקה במדינת קליפורניה, האוסרים על אפליה מפאת גיל.
שני הכתבים הם כאמור עובדים מנוסים ומוערכים, שניהם זכו בפרסים על הישגים מקצועיים והם מוכרים בארה"ב כ-award-winning reporters. ב-2008, עם פרוץ המשבר הכלכלי, הורתה הנהלת הרשת על קיצוצים של 10%. שני כתבי החזית (on-air) פוטרו יחד עם עוד 3 אנשי צוות, שלושתם בשנות החמישים לחייהם.
מאוחר יותר באותה שנה, הנהלת הרשת הציגה את המודל שלה לפיטורים כאשר הדגש העיקרי במודל הוא לא לפטר כתבי on-air, המוכרים לציבור והמזוהים עם הרשת. לדברי ההנהלה "הכתבים הם הפנים שלנו, הם מייצגים אותנו". ההנהלה קיבלה החלטה שלא לפטר כתבים מוכרים, המייצגים את הרשת והמזוהים עמה כדי שקהל הצופים לא ירגישו בשינויים.
בכתב התביעה התייחסו הכתבים לסעיף זה במודל כהוכחה לכך שלמרות שהרשת קיבלה החלטה שלא לפטר כתבים מוכרים, 5 הכתבים שהיא כן פיטרה היו כתבים מבוגרים (בטווח גילאים של 47 עד 66). בנוסף, הכתבים הצליחו להוכיח כי כתב צעיר אשר החוזה שלו הגיע לסיומו, נשאר במערכת וההנהלה הסכימה להאריך את החוזה חרף הדרישה לקיצוצים.
בית המשפט דחה את טענת הכתבים בטענה שהם לא הצליחו להוכיח – באופן חד משמעי – את הקשר בין גילם לבין ההחלטה לפטר אותם.
השניים לא אמרו נואש והגישו ערעור. גם בית הדין לערעורים דחה את תביעתם והפעם, מנימוק שונה. בית הדין לערעורים דחה את תביעתם משום שהרשת הוכיחה כי נשיא הרשת וסגן הנשיא הם האחראים הן על הפיטורים והן על גיוס הכתבים. בית המשפט פסק כי העובדה שהנשיא וסגנו הם אלו שקיבלו את עובדים לרשת, סותרת את הטענה לאפליה מחמת גיל.