עו"ד טובה רקנטי, הממונה על היחידה המשפטית לפניות הציבור בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים: היחידה המשפטית לפניות הציבור שונה משאר היחידות לפניות הציבור במשרדי הממשלה מבחינת אופן הטיפול. בעוד היחידות המקבילות מהוות מעין צינור תקשורת בין האזרח למשרדים דרכם הם יכולים להתלונן, ביחידה המשפטית לפניות הציבור בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנחנו מסייעים ברמה המשפטית. החל משאלות בנושא חוקים וזכויות ועד לטיפול פרטני בכ-1,500 פניות כמדי שנה. אנחנו גוף שהוקם מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 1998, ומהווים רשות מוסמכת להביע עמדות הקשורות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.
אתם נותנים חוות דעת משפטית?
עו"ד טובה רקנטי: אנחנו גוף מוסמך לקבוע חוות דעת משפטית. כמו בכל תחום משפטי, יש צורך לאזן בין זכויות. עמדת נציבות אותה ניסחנו לאחרונה עוסקת בשאלה האם אדם עם מוגבלות מחויב להצהיר על כך במעמד ראיון העבודה ותהליך קליטתו בחברה? מצד אחד עומדת זכות העובד לפרטיות ומהצד השני עומדת זכותו של המעסיק לדעת פרטים על העובד שישליכו על ביצוע העבודה. מתוך מחויבות לאנשים עם מוגבלויות וזכותם לעבוד ולהתפרנס בכבוד, אנו נדרשים גם להתחשב בצרכים של המעסיק ולכן, עמדתנו היא כי מועמד עם מגבלות מחויב לדווח על כך למעסיק, רק אם יש לכך השפעה או יכולה להיות לכך השפעה על ביצוע התפקיד.
מי פונה אליכם?
עו"ד טובה רקנטי: אנו מקבלים פניות ממעסיקים, ממשרדי ממשלה, מבתי המשפט, מאנשים עם מוגבלויות שרוצים לברר מידע על הזכויות שלהם או אנשים שרוצים להשתלב בשוק העבודה או בני משפחה המתעניינים בשמם. אבל חשוב לציין שאנחנו נותנים מענה לא רק לאנשים עם מוגבלויות אלא לכלל הגורמים בשוק, החל ממעסיקים פרטיים וכלה בעובדי משרדים ממשלתיים, ואפילו שופטים המבקשים חוות דעת מקצועיות במקרים של תביעות הנוגעות לאנשים עם מוגבלויות.
עד כמה המעביד מחויב להתאים את מקום העבודה לצרכי העובד?
עו"ד טובה רקנטי: סעיף 8 לפרק התעסוקה בחוק השוויון, אוסר על מעביד להפלות עובד הכשיר לביצוע התפקיד, מחמת מוגבלותו. החוק הוא מופתי אך אכיפתו הלכה למעשה היא מאתגרת. על פי החוק, המעסיק מחויב לבצע התאמות לצרכיו של העובד שיאפשרו לו לבצע את התפקיד ככל עובד ללא מוגבלות. כאשר עובד נמצא כשיר לעבודה ועומד בדרישות המקצועיות, המעסיק מחויב לבצע את ההתאמות הנדרשות לצורך העסקתו. חשוב לציין שהמעסיק אינו אמור להחליט אילו התאמות מתאימות לעובד, למרות שלעיתים הדבר ברור לעין. העובד יגיש למעביד חוות דעת מקצועית של רופא תעסוקתי או מומחה בתחום הרלוונטי למוגבלות, שתקבע איזו התאמה תאפשר לו לבצע את התפקיד ככל עובד ללא מוגבלות. כך לדוגמא, יכול העובד לפנות לקלינאי תקשורת, אורתופד או רופא משפחה.
ההתאמה יכולה להיות של דרישות התפקיד, שעות העבודה, נהלי העבודה, מבחני הקבלה או הקידום, וגם של אביזרים טכניים או שינויים מבניים. לעיתים התקנת ההתאמה קצרה, כמו מקלדת ארגונומית חדשה אותה ניתן להשיג במהלך יום עבודה בלבד ולעיתים ארוכה יותר, כמו התקנת רמפה או בניית מעלית, פרויקט שעלול לקחת שנה. זהו תהליך שמשתנה ממקום למקום בהתאם למקום העבודה ולתנאים הקיימים בו ביחס לצרכים הספציפיים של העובד.
החוק נועד לסייע הן לאנשים עם מוגבלויות והן לחברות במשק?
עו"ד טובה רקנטי: כן. לאחר שהעובד נמצא מתאים מבחינת כישורים, השכלה, ניסיון ויכולת לבצע את התפקיד. כל המעבידים, הן פרטיים והן משרדים ממשלתיים, חברות ציבוריות וחברות גדולות במשק במגוון הענפים, מחויבים להתאים את מקומות עבודה עבור עובדים עם מגבלות, בין אם הם מדובר בעובדים ותיקים שחלה הרעה במצבם הבריאותי במהלך העבודה ובין אם מדובר במועמדים חדשים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות נועד לפעול לטובת העובדים כמו גם לטובת המעבידים, במצב שבו מעביד נדרש להתאים את מקום העבודה, אך עלות ההתאמה גבוהה, וכדי שלא לפגוע במעבידים קטנים, מאפשר החוק לטעון טענת הגנה של 'נטל כבד מדי'. כך לדוגמא, חברה משפחתית קטנה או עסק פרטי שהיקף פעילותו נמוך אשר נדרשים להוצאה של 300,000 ₪ לבניית מעלית והעסק בכלל לא מגלגל מחזור בהיקף הזה לשנה, ברור שזה נטל בלתי סביר. במקרים כאלה יכול העסק הקטן לטעון לנטל בלתי סביר כל עוד זה אכן נעשה בתום לב. אבל המגמה היא לא לשחרר את המעסיקים במשק מהחובה להעניק הזדמנות שווה לאנשים עם מוגבלויות בכל מחיר. עמדת הנציבות היא שהמדינה כמעסיק, כלומר משרדי הממשלה, יוכלו להשתמש בטענת 'נטל כבד מדי' רק במקרים נדירים אם בכלל. גם מעסיקים ציבוריים גדולים יוכלו להשתמש בטענה זו רק במקרים נדירים וזאת לאור המשאבים הכספיים, היקף הפעילות ומספר העובדים המועסקים אצלם.
המדינה משתתפת בהנגשת מקומות עבודה?
עו"ד טובה רקנטי: כן, חשוב לציין כי מדינת ישראל באמצעות משרד התמ"ת, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, מסייעת למעסיקים ומשתתפת במימון התאמות עבור עובדים עם מוגבלות. נציבות השוויון מבטיחה לנסות ולסייע למעסיקים המעוניינים להתאים את מקום העבודה עבור אנשים עם מוגבלות ונתקלים בקשיים לממש את ההתאמה מצד הרשויות.
מה התרומה למשק משילובם של אנשים עם מוגבלויות?
עו"ד טובה רקנטי: שילוב אנשים עם מוגבלויות הוא יעד לאומי שתורם וצפוי לתרום לכלכלה המקומית כאשר מדברים על שילוב אנשים עם מוגבלויות, יש הבחנה בין 3 קבוצות עיקריות לעניין שכר:
1. אנשים עם מוגבלות שיכולת התעסוקה שלהם רגילה וגבוהה. מדובר על אנשי. מקצוע שיש להם את הידע, הכישרון והמוטיבציה לעסוק בתחום והמוגבלות איננה רלוונטית לעבודתם (אולי למעט הצורך לקבל התאמות). אלו עובדים לכל דבר ועניין וזכותם להרוויח שכר בהתאם לדירוג השכר בתחום.
2. עובדים עם מוגבלויות שיכולת העבודה שלהם מופחתת. אנשים אלה זכאים לשכר מותאם, שנקבע על ידי משרד התמ"ת. על העובד לפנות למטה לשילוב אנשים עם מגובלות בשוק העבודה ולבקש שיאבחנו את כושר העבודה שלו. הם קובעים דירוג שכר בהתאם, באופן יחסי לשכר מינימום, וביחסי עובד מעביד.
3. עובדים בעלי כושר עבודה נמוך מ-19% נחשבים משתקמים. ועבורם קיימת הוראת שעה שמסדירה הטבות בסיסיות כגון נסיעה, חגים ודמי חופשה אולם לא יתקיימו יחסי עובד מעביד והגמול השעתי מהווה גמול ולא שכר.
זה כוח עבודה חיוני למשק שכן ראשית כל, בקרב אנשים עם מוגבלות ניתן למצוא אנשים בעלי השכלה, ידע וניסיון בתחומים מגוונים. אנשים עם מוגבלויות שחרף הקשיים למדו והתמקצעו הם אנשים שיודעים להתמודד עם אתגרים, יש להם כוח רצון ומוסר עבודה למופת. הם מראש מגיעים למקום עבודה לאחר תהליך ארוך יותר וקשה יותר של מציאת מקום עבודה והם יודעים להעריך את ההזדמנות שניתנה להם, קרי הם עובדים נאמנים שרואים את עצמם בארגון לטווח ארוך ויודעים שהם צריכים לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמם. זה פועל לטובת העסק ולטובת השוק באופן כללי. גם שתי הקבוצות האחרות מהוות משאב חיוני למשק הישראלי המתמודד עם תחרות מצד מדינות מתפתחות. העסקת כוח עבודה בלתי מיומן בתפקידי ייצור למיניהם, מאפשרת לחברות גדולות להגביר את העשייה והייצור המקומי תוך חיסכון משמעותי בהוצאות השכר וזה מאפשר לחברות את יתרון התחרותיות מול העולם.
באילו תחומים הם יכולים לעסוק?
עו"ד טובה רקנטי: אנשים עם מוגבלויות חופשיים לבחור לעסוק בכל תחום שיבחרו. קיימות יוזמות ממשלתיות לפתוח מכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות לעבודות פשוטות. יוזמות אלה מבורכות, מכיוון שהן נותנות מענה לאנשים עם מוגבלות שאינם בעלי מקצוע ושסיכוייהם להשתלב בשוק העבודה נמוכים. עם זאת, צריך להיזהר מלהכניס אנשים עם מוגבלות לתפקידים ברורים וממסגרים, כגון מרכזנים, טלפנים וכדו'. זכותו של אדם עם מוגבלות, כזכותו של כל אדם, לחלום ולמצות את שאיפותיו, ללמוד ולעסוק בכל תחום שיבחר. החברה הישראלית צריכה לאפשר לכל אדם להשתלב בשוק העבודה על פי כישוריו, ולאפשר לו לקבל את ההזדמנות והזכויות השוות מול המעסיק.
