שיעור המשרות הנמצאות בסיכון משמעותי לשינוי מהותי בגלל השינויים בשוק העבודה עומד על כ-45% מהמשרות בישראל, כ-34% מהמשרות בפינלנד, כ-43% בקוריאה, כ-51% באיטליה וכ-48% בממוצע, ב-19 מדינות באיחוד האירופי, כך עולה מדו"ח בינלאומי בנושא מוכנות שוק העבודה 2030 – אתגרים והזדמנויות, שפורסם בסוף שנת 2021.
הדו"ח נערך על ידי מבקר המדינה, בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.
עוד עולה מהדו"ח, כי פריון העבודה נע בין 26 דולר לשעת עבודה בבולגריה, 40 דולר בקוריאה, 42 דולר בישראל, 53 דולר באיטליה, 54 דולר בממוצע באיחוד האירופי, ל-62 דולר בפינלנד.
משרדי מבקר מדינה רבים בעולם מכירים בחשיבות הנושא ובצורך במעורבות של ביקורת המדינה בבחינת מוכנות מדינות וממשלות לשינויים הצפויים בשוק העבודה.
המדינות שהשתתפו בביקורת הן מגוונות מאוד מבחינת גודל האוכלוסייה, שטח המדינה, מיקום כל מדינה ורמת הפיתוח הכלכלי-חברתי שלהן.
לדוגמה, שיעור בעלי תואר אקדמי בישראל ובקוריאה עומד עם כ-50 אחוזים, באיטליה על כ-20%, בצפון מקדוניה על כ-21%, בבולגריה על כ-28%, בפינלנד על כ-46%, ובאיחוד האירופי על כ-33% בממוצע.
ההשקעה במחקר ופיתוח עומדת על כ-4.9 אחוזים מהתמ"ג בישראל, כ-0.4% מהתמ"ג בצפון מקדוניה, כ-0.76% בבולגריה, כ-1.5% באיטליה, כ-2.8% בפינלנד, כ-4.5% בקוריאה, ועל כשני אחוזים בממוצע באיחוד האירופי.
טווח זה תרם להצגת תמונה מורכבת ורחבה של הסוגיות הרלבנטיות לשוק העבודה המשתנה: החל בסוגיות של הזדקנות האוכלוסייה והגירה שלילית, ועד הצורך בחיזוק ענפי ההייטק.
ההיבטים שנבדקו על ידי המדינות כללו כמה נקודות מפתח: ראשית, משרד מבקר המדינה הישראלי בדק סוגיות הנוגעות למוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה ואת התאמת סביבת הלימודים בחטיבות העליונות לתשתיות הנדרשות לשם הקניית מיומנויות המאה ה-21.
מבדיקה זו עלה, כי בישראל, כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל יסודי (המפקחים המרכזים, מנהלי בית הספר ורכזי המקצוע בבית הספר), כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל יסודי לא היתה רבה.
עוד נמצא, כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום.
הביקורת בפינלנד בדקה באיזו מידה, מערכת החינוך לגילאי שבע עד 15, המשרתת יותר מחצי מיליון תלמידים, לוקחת בחשבון את צרכי הכישורים העתידיים.
המסקנה היתה כי קיימים פערים בהקניית כישורי העתיד בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, וכי למורים אין די זמן כדי לפתח את מסוגלותם להקנות את הכישורים.
ההמלצות בתחום זה עסקו בצורך להתאים את ההכשרה והתמיכה שיש להקנות לצוותי ההוראה ובכלים הדיגיטליים הנדרשים לשם הקניית המיומנויות המתאימות.
תחום נוסף שנבדק הוא תחום ההכשרות המקצועיות לבוגרים שגילם מעל 18. תחום זה נבדק על ידי משרד מבקר המדינה הישראלי, הבולגרי, והקוריאני.
מטרת הבדיקה היתה לבחון את ההתאמה של ההכשרות המקצועיות ושל היקפי הלמידה לאורך החיים לדרישות השוק המשתנה.
ההמלצות התייחסו לצורך לעדכן את תחומי ההכשרה ואת תוכניות הלימוד בהתאם לצרכים החדשים של שוק העבודה וכן לצורך בשיפור האפקטיביות של ההכשרות.
מהבדיקה עלה, כי בישראל כ-15% מהמשרות הן בסיכון גבוה לשינוי והעובדים בהן עלולים להיפלט משוק העבודה, וכי כ-54% מהמשרות נמצאות בסיכון בינוני.
עם זאת, ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות עומדת על כ-0.07% מהתמ"ג, לעומת כ-0.11% (מהתמ"ג) בממוצע במדינות ה-OECD.
מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018 עמד על כ-53.2 אלף איש.
עם זאת, כשבעה אחוזים בלבד מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית, עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים, למרות ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.
