לאחרונה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על ידי עובד שכיר כנגד החברה שהעסיקה אותו.
אותו עובד עבד כשכיר בחברה במשך כמה שנים, ולפני כן, עד שנת 2011 הוא היה אחד מבעלי החברה.
בשנת 2011 ויתר אותו עובד (שהיה מבעלי החברה) על מניותיו בחברה והעבירן אל שותפו, בתמורה לכך שהשותף לקח על עצמו את כל חובות החברה.
תביעתו של אותו עובד הוגשה כנגד בניו של בעל החברה שנפטר והוריש להם את מניותיו בחברה. כאמור, לאחר שנת 2011 המשיך אותו עובד לעבוד בחברה כעובד שכיר מהמניין.
ב-2011, לאחר ששותפו לשעבר נפטר, הוא שימש בתפקיד מנהל החברה. שמונה שנים לאחר מכן, ב-2019, נסגרה החברה וכל עובדיה פוטרו.
אותו עובד שהפך למנהל, הגיש כנגד יורשיו של בעל החברה שנפטר, תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה.
בעלי החברה החדשים (יורשיו של שותפו לשעבר) טענו שיש לקזז מזכויותיו סכומים בשל עבודות פרטיות שעשה, תוך שהוא משתמש לשם עבודות אלה ברכוש החברה ועל חשבון משאביה.
הם ערערו על קביעת בית הדין האזורי, לפיה לא ניתן להחיל את סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים ולשלול פיצויי פיטורים מאותו עובד.
ערעור העובד היה על דחיית תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים בעד תקופת העבודה שעד שנת 2011, על אי פסיקת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, על הפחתת ימי חופשה לעניין תשלום פדיון חופשה ועל כך שבית הדין האיזורי כן קיבל את טענת הקיזוז של הבעלים.
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורי שני הצדדים ופסק כך:
1 העובד פוטר בגלל סגירת החברה. פיטוריו לא בוצעו בעקבות גילוי התנהלותו בנושא העבודות הפרטיות שעשה. על פי קביעת בית הדין הארצי, לא ניתן לשלול ממנו בדיעבד את פיצויי הפיטורים, משום שלצורך שלילת פיצויי פיטורים נדרש קשר סיבתי בין מעשי העובד לבין פיטוריו.
טענתם של בעלי החברה לקשר סיבתי עקיף בין התנהלותו של העובד לבין פיטוריו, כלומר, טענתם, שלפיה מעשיו גרמו להתדרדרות מצבה הכלכלי של החברה והובילו לסגירתה, נדחתה.
לדברי בית הדין הארצי, בלי להידרש לשאלה אם ניתן להכיר בקשר סיבתי עקיף לצורך שלילת פיצויי פיטורים לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, הרי שלא הוכחה הטענה כי מצב החברה התדרדר בגלל התנהלותו של העובד (שמונה למנהל) והעבודות הפרטיות שביצע עם ציוד החברה, כאשר החברה היתה מצויה בקשיים כלכליים במשך תקופה ממושכת, וגם עת נוהלה על ידי אביהם המנוח.
אשר לתקופת העבודה לצורך הזכאות לפיצויי פיטורים, במסגרת ההסכם להעברת מניותיו בתמורה להפטרתו של השותף מכל חובות החברה, הסכים העובד (שהיה שותף) כי בכך משולמות גם זכויותיו כעובד עד חודש דצמבר 2010, והוא מתחיל תקופת עבודה חדשה כשכיר של החברה בלבד, החל משנת 2011.
אין מניעה משפטית שבמסגרת הסכם לסיום יחסי בעל מניות עם חברה שהוא גם היה עובד שלה, יוסדרו הן התנאים להעברה או מכירת המניות והן זכויותיו של בעל המניות כעובד עד למועד העברת המניות.
לפיכך, העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשנת 2011. בנסיבות המקרה היתה מחלוקת כנה ואמיתית בנוגע לזכאותו לפיצויי פיטורים, כך שאין מקום לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
אשר להפחתת ימי חופשה וקבלת טענת הקיזוז, בית הדין האזורי קיבל את גרסת הנתבעים (בעלי החברה) בדבר ביצוע עבודות פרטיות על ידי העובד, ואת התחשיב בעניין עלויות העבודות הפרטיות שביצע.
בעלי החברה לא הציגו את כל הראיות הישירות המוכיחות כי מדובר בעבודות פרטיות ולא בעבודות שבוצעו עבור החברה על פי סידור העבודה של החברה.
כאשר מעסיק טוען שעובד ביצע מעשי גניבה, עליו הנטל להוכיח את טענתו, ומדובר בנטל הוכחה מוגבר. עם זאת, היקף הראיות שעל המעסיק להביא נגזר מחזית המחלוקת בין הצדדים.
במקרה הנוכחי, בכתב ההגנה הועלתה טענת קיזוז מפורטת ומכומתת, ובעלי החברה פירטו הן את היקף העבודות הפרטיות שלטענתם ביצע העובד והן את תחשיב עלויות החברה ואובדן הרווחים כתוצאה מהעבודות הפרטיות.
ביחס לטענה זו, כל אשר טען העובד בתצהירו הוא, כי על פי ההסכם בינו לבין המנוח, הוא היה רשאי לבצע עבודות פרטיות כדי להגדיל את הכנסתו.
הוא לא טען שלא ביצע עבודות פרטיות ולא העלה כל טענה לעניין היקף העבודות הפרטיות שנטען בפירוט על ידי הנתבעים.
נוכח גרסתו של העובד בתצהירו, הנתבעים היו צריכים להוכיח רק את היקף העבודות הפרטיות ועלותן, ובקשר לכך הביאו ראיות מפורטות ומקיפות.
הם הוכיחו את טענתם שהעובד ביצע עבודות פרטיות ללא הסכמת החברה, את היקף העבודות הפרטיות שביצע ואת עלותן לחברה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מדובר בפאזל שלם של ראיות כאשר בית הדין האזורי רשאי היה להגיע למסקנה העובדתית אליה הגיע על סמך האמון שנתן בעדויות הנתבעים ושקלול כלל הראיות שהובאו ולא הובאו.
עם זאת ציין בית הדין הארצי כי לא היה מקום לזקוף לחובתו של העובד את העובדה שלא הסכים להגשת המסמכים באיחור. לאור האמור, נדחה ערעורו של העובד בעניין הפחתת ימי חופשה וקבלת טענת הקיזוז.
