אז מה באמת ההבדל בין ביטוח פנסיוני, ביטוח מנהלים, ריסקים, אובדן כושר עבודה, קופות גמל וקרנות השתלמות? ומה חושבים אנשי המקצוע המשחקים עם הכסף שלנו בחברות הביטוח, על הביקורת שנורית עליהם מהתקשורת הכלכלית בעניין דמי הניהול המופרזים?
מעט מהמתרחש מאחורי הקלעים של ענף הביטוח הפנסיוני בישראל, יכולנו ללמוד בשבוע שעבר מדורון גינת, המשנה למנכ"ל חברת הביטוח הראל. החברה, הנחשבת לאחת הגדולות בישראל בתחומה, עלתה לכותרות לא אחת בחודשיים האחרונים, בין היתר בשל מהלכי "הידוק חגורה" שכללו צמצומי משכורות 13 לעובדים וניסיונות שכנוע לוותר על רכבי עובדים בליסינג.
ניתוחי כדאיות שמבצעים בהראל מעת לעת, מצביעים על כך שאפיק ההשקעה הכי פחות כדאי נכון להווה ולשנים הבאות הוא קופות הגמל. זאת בניגוד מוחלט לעולם הפנסיה. בתווך – קרנות ההשתלמות וענף הביטוח. "הגמל הולך ויורד, עד כדי סכומים זניחים לחלוטין", תיאר גינת בהרצאה בכנס HR2012 שנערך לאחרונה בתל-אביב. "עולם קרנות ההשתלמות צומח בקצב לא נמוך ולא גבוה. עולם הביטוח גם הוא צומח אבל לא בקצב גבוה במיוחד ואילו ענף הפנסיה הוא המכשיר שאליו השוק הזה נשאב".
במספרים, "אם ב-2011 ההפקדות לפנסיה הסתכמו ב-15 מיליארד שקל, בעוד תשע שנים שיעורן יטפס ל-50 מיליארד בקירוב, מדי שנה. אלו מספרים עצומים", אומר גינת. לדבריו, "גם בתחום הנכסים אנו רואים מגמה דומה בכל אחת מהסקציות".
לאן הולך כל הכסף הזה? במילה אחת: "להשקעות. רובן בישראל וחלקן לא. שיעור החיסכון במשק, שווה לשיעור ההשקעה. הן הקטר המניע את המשק", חורץ גינת ופונה בהמחשה לקהל, "כביש חוצה ישראל הוא בבעלות שלכם, לדוגמה".
יהיה שינוי בדמי הניהול
חוק פנסיה חובה נכנס לתוקף בתחילת 2008. בשלוש השנים 2008-2010 הצטרפו למעגל החוסכים 727 אלף עובדים. "כלומר נכנסו למעגל הפנסיוני אוכלוסייה שבעבר לא חסכה והמעסיק לא שילם לה דבר. זו אוכלוסייה גדולה מאוד. אפשר לומר שהרגולטור, קרי משרד האוצר, הוא שחקן מאוד מרכזי באספקט הזה".
כאשר גינת נדרש להתייחס לסוגיה הבוערת של דמי הניהול, הוא עוקץ במרומז את מבקריו בלשון דיפלומטית. "בכל מקום שלוחצים יתר על המידה, הפתרון שיימצא יהיה פחות טוב בדמות הורדת רמת השירות וכן הלאה", הזהיר גינת אך עם זאת הודה, "אין ספק שהולך להיות שינוי בדמי הניהול וזו עבר עובדה. אבל בסופו של יום אנחנו גופים עם מטרות רווח. הרווח לא צריך להיות חזירי ומוגזם, אבל חייב להיות רווחי.
"אנחנו מקווים שהפתרון של הורדת דמי הניהול יהיה ברמה סבירה. ככל ששיעור דמי הניהול ירד, אנחנו נראה יותר 'בליטות' בארגונים שבהם העובד עצמו רוצה להיפרע מההסדר בין המעסיק ליצרן, ולעבוד באופן ישיר מול היצרן. אנשים חושבים שאם עובדים באופן ישיר מול יצרן ומשיגים דמי ניהול נמוכים, בזאת תמו הצרות. אבל החשיבות של המעסיק במארג הפנסיוני היא גבוהה לאין שיעור ולצערי הסירו מעליהם את האחריות.
"התיקון לחוק ועדת בכר בא ואמר, שאתם (המעסיקים, י"ח) לא חייבים להכתיב לעובדים היכן לחסוך, וזו הטעות הכי גדולה. שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. הדבר היחיד שקיים הוא הפרט. כשיש ברדק גדול לאן הולכים? לדמי הניהול. הייתי דורש שמעסיקים יקחו אחריות על העובדים שלהם שיסדירו את נושא הביטוח הפנסיוני. אם תמצאו עובד אחד שמבין בנושא הזה", הבטיח גינת, "תביאו אותו אלי אגייס אותו לעבודה. חסרים לנו עובדים טובים".
