בכנס הגיוס השנתי שייערך בסוף החודש במלון כפר המכבייה, תרצה אתי רייכנשטיין, מנהלת הגיוס בחברת ריטליקס, על הקשר בין הצרכים העסקיים של הארגון לבין בניית מקורות גיוס העובדים. במסגרת ההרצאה ניתן יהיה לקבל כלים פרקטיים לתרגום הצורך העסקי שממנו ניתן לגזור את תוכנית הפעולה שלו, שייצר דו"ח תקציבי תומך.
אתי החלה את דרכה בעולם הגיוס לפני למעלה מ-13 שנה, והיא הספיקה לצבור ידע וניסיון בתחומים רבים של גיוס: שירות ומכירה, תעשייה בחברת שטראוס, וכיום בריטליקס היא מומחית בתחום ההייטק והטכנולוגיה. "עם השנים למדתי שגיוס על פניו הוא נישה במשאבי אנוש, אך בפועל הוא מולטידיסציפלינרי. הוא מצמיח עוד ענפים רבים של התמחות, כמו אאוטסורסינג ועולמות תוכן רבים, ובשנים האחרונות הוא מתחדש כל הזמן. ולהבדיל מעולמות משאבי האנוש האחרים – הוא הכי ניתן למדידה. ומובן שזה חשוב מאוד, מפני שכיום כדי לקבל החלטות צריך נתונים.
"עולם הגיוס מדבר בכמויות, במספרים, כשלמעשה משתמשים בשני מדדים עיקריים: האחד מודד כמה זמן עבר מרגע פתיחת המשרה ועד לסגירתה. והשני מודד כמה זמן עבר מרגע פתיחת המשרה ועד לתחילת העבודה של העובד – זמן איוש המשרה. מדד נוסף שקיים מתייחס לרגע פתיחת המשרה ועד לזמן שבו העובד מתחיל להיות אפקטיבי – לאחר ההדרכה והחניכה שלו לתפקיד".
עד כמה ניתן לחזות גיוס עובדים ולפיו לבנות תקציב?
"יש צורך באיסוף מידע כדי לבנות את התקציב. אנו עובדים עם כל גופי התכנון בארגון כמו מחלקת הכספים, שיושבת עמוק בתוך העסק ויודעת לומר כמה מכירות וכמה פרויקטים יהיו השנה – תוך תרגום שלהם למשאבים. נדרשת גם עבודה צמודה עם מנהלים שבונים תוכניות עבודה, שמספרים לנו על פרויקטים ויעדים. לפי הנתונים האלה אנו מסיקים שנצטרך לגייס כך וכך עובדים חדשים. אז כמובן נדרש ביצוע ניתוחים רבים, כמו אילו סוגים של אנשים נצטרך לגייס, לאילו עיסוקים, לאילו חטיבות, האם תבנה שדרת ניהול חדשה וכיוצא בזה. כמובן לכך נדרשת תרבות ארגונית של ניתוח נתונים, מדידה ובקרה שוטפת. בנוסף יש הוצאות קבועות והוצאות משתנות, כמו שלמשל אוכל רק לבצע הערכה על בסיס שנים קודמות של כמה אוציא על שירות של חברות השמה".
כשישנם בידנו הנתונים, יש לפתח את התוכנית הטקטית של מחלקת הגיוס, כשהשאלה המרכזית המובילה היא מהי אסטרטגיית הגיוס המבוקשת? פניה לבוגרי אקדמיה, עתודה ניהולית (במידה והארגון מאפשר זאת), גיוס טאלנטים המצריכה יותר עבודה מול הרשתות החברתיות, צורך ביצירת קמפיינים, פנייה למועמדים פאסיביים, עבודה מול ספקים כמו אאוטסורסינג וחברות השמה. "שואלים את השאלות ומבררים מה יענה על הצרכים העסקיים ואיזו טקטיקה ניישם. בריטליקס למשל החלטנו לחזק את הפלטפורמה של חבר מביא חבר. יחד עם זאת, חשוב לציין שבונים עוגה של אמצעי גיוס, ולא מבססים את כל המשאבים על שיטת גיוס אחת".
לאחר גיבוש אסטרטגיית הגיוס והידיעה אילו פעולות נבצע כדי לממש אותה, נוצרת "עוגת הגיוס", כשהתקציב הוא למעשה תרגום כספי שלה.