ליזי שוב-לונדון, מנהלת ושותפה בחברת ההשמה "נישה", מנהלת את חטיבת ההשמה לענף הקלינטק מהיום בו חדר המושג לארץ ב-2007. שוב-לונדון היא בוגרת שני תארים ראשונים, האחד בחקלאות והשני ברוקחות ותואר שני בביוטכנולוגיה.
נישה לקחה חסות על תחום הקלינטק מיד עם חדירתו לארץ, ספרי לי קצת על התהליך.
ליזי שוב לונדון: ראשית, אנחנו עדיין חברת ההשמה היחידה שלקחה על עצמה הקמת יחידה עסקית מומחית ונפרדת המטפלת ומספקת שירותי ייעוץ והשמה, לחברות הפועלות בתחומי הקלינטק השונים. השנה נערכה תערוכת הקלינטק החשובה ביותר בענף – Watec 2011, בגני התערוכה ואנחנו היינו חברת ההשמה היחידה. קלינטק זה תחום מיוחד במינו, כשבחרנו להקים את חטיבת הקלינטק בחברה, לא היה לנו מושג למה אנחנו נכנסים. ציפינו לתחום שונה לגמרי.
בתחומי ההייטק והביומד קיימות חברות רבות קטנות כגדולות, המפתחות איזושהי אפליקציה, תוכנה חדשנית, צ'יפ, קיט דיאגנוסטי, מכשיר רפואי. אותן חברות מפתחות מוצר, צומחות מהר מאוד, נרכשות, עושות אקזיט, מתאחדות ואפילו נסגרות. זה עולם מאוד דינאמי. בתעשיית הקלינטק גילינו עולם שונה לגמרי שהדינמיקה שלו קרובה יותר לעולם פיתוח תרופות. הקלינטק הוא תחום שיש בו מעט מאוד חברות ש'ממציאות את הגלגל'. מדובר בתשתיות ענק מקומיות ואף רב-לאומיות. זו תעשייה שבה פועלים מעט מאוד שחקנים מרכזיים והרבה מאוד קבלנים וקבלני משנה. זו תעשייה שבה הכול עובד לאט ביחס לשוק, אבל בקנה מידה שונה לגמרי מבחינת היקף הפרויקטים, טווחי הזמנים, התקציבים. (זו תעשייה שמגלגלת מגה מיליוני דולרים!).
מה מייחד את תחום הקלינטק בארץ?
ליזי שוב לונדון: את עולם הקלינטק מובילים גופים גדולים וחזקים. בביצה המקומית לקוחות הקצה הם גופים בסדר גודל של צבא, עיריות, מועצות, חברות חשמל, מרכזי שליטה ובקרה עירוניים, איגודי מים ועוד. במקרים רבים אותם לקוחות הם גם מקור הבעיה – הם הגורם המזהם, אבל הרגולציה המקומית והעולמית, במקביל למודעות הסביבתית, מחייבים אותם לעבור לפתרון ירוק, חסכני באנרגיה וידידותי לסביבה. הגורם המזהם של אתמול הוא הלקוח המטהר של מחר. הקלינטק כמעט ולא הוליד חברות חדשות במשק שיחליפו את החברות הקיימות. הקלינטק ייצר ומייצר פתרונות נקודתיים, המשתלבים בתוך ה'מזהמים' הקיימים.
דרושים מהנדסים
מהם המקצועות מבוקשים קיום בתעשיית הקלינטק?
ליזי שוב לונדון: מהנדסים הפכו לנכס עם כניסת הקלינטק לארץ ויש להם ביקוש עצום, בעיקר למהנדסים אזרחיים, מהנדסי מכונות, כימיה וחשמל. יש צורך אדיר במנהלי פרויקטים בעלי ניסיון עשיר ומגוון בתחומים השונים של פרויקטים (תשתיות אוויר, מים, תחנות כוח, סלילת כבישים ומנהרות, רכבות ועוד). הבעיה שלנו היא מחסור במהנדסים ובפרט במהנדסים בעלי ניסיון וזה מצער. לא מעט אינטגרטורים במשק המקומי מביאים יועצים מחו"ל כי אין להם מענה. אני ניסיתי לפנות לגורמים בכירים בפקולטות להנדסה אזרחית במוסדות ההשכלה בארץ, במטרה להסביר להם את ממדי הביקוש למקצועות אלו בשוק, אבל גיליתי שהם חסרי אונים מול מחזורי הסטודנטים שמעדיפים ללמוד הנדסת תוכנה או מערכות מידע. הצעירים לא מבינים שיש להם הזדמנות ללמוד תחומים מאוד מאוד מבוקשים.
השכר בענף ההייטק גדל בצורה ניכרת על רקע האינפלציה בכוח אדם. להערכתי במהלך העשור האחרון גדלה המשכורת הממוצעת של מהנדס בענף הקלינטק ב-50%. רק בשלוש השנים האחרונות, בזמן שחלה עצירה ורגרסיה במשכורות במשק, שכר המהנדסים בקלינטק גדל בכ-25%.
מה יש לענף הקלינטק להבטיח לצעירים שעדיין בוחרים כיוון תעסוקתי?
ליזי שוב לונדון: קודם כל הקלינטק מספק משכורות טובות. בטווח הקצר השכר הוא נמוך מעט בהשוואה להייטק, אם מהנדס תוכנה מצטיין יתחיל עם שכר של כ-20,000 ₪, מהנדס אזרחי מצטיין יתחיל משכר של כ-14,000 ₪ אבל בטווח הארוך המהנדס האזרחי יעקוף את מהנדס התוכנה משתי סיבות: האחת טמונה באופציות לקידום בתחום של ניהול מגה פרוייקטים, שם המשכורות הן כבר בדרגת מנכ"לים במשק והשנייה נעוצה בעובדה שמהנדס אזרחי, מהנדס מכונות, חשמל או כימיה בתחום הקלינטק, נהנה מקריירה ארוכה יותר. במקרים רבים, מהנדס מחשבים בן 45 הוא כבר, סליחה על הביטוי – 'סוס מת'. בקלינטק, בגלל המחסור ובגלל שידע וניסיון הם משאב כל כך חשוב, עובדים מבוגרים הם נכס. יש לי לקוח בן 61! מהנדס המתמחה בתחנות כוח, שיצא לפנסיה אבל מוכן לעבוד במשרה חלקית כיועץ להתייעלות אנרגטית – אני מבטיחה לך שבתעשיה יחטפו אותו – כמה מומחים בישראל יודעים להוריד עליות חשמל בעשרות אחוזים? הידע והניסיון בתחומי הקלינטק השונים, מבטיחים ביטחון תעסוקתי שהופך להיות נדיר בשוק העבודה המודרני.
בניגוד לדינמיקה הכבדה של התחום, אפשרויות התעסוקה מותאמות גם לשוחרי ההרפתקאות. חברות רבות בתחום מבצעות פרוייקטים בינלאומיים, כך שחלק ממנהלי הפרויקטים 'מטיילים' להם בעולם הגדול כשמרבית הלקוחות הן ארצות אקזוטיות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. ענף הקלינטק מייצר גם עבודה למקצועות חופשיים, לא הנדסיים, כגון כלכלנים ורואי חשבון, לניהול ההיבט התקציבי של פרויקטים רחבי היקף וכן עורכי דין ומשפטנים לטיפול בהיבט המשפטי של הפרויקטים המקומיים והבינלאומיים, בכל הקשור לחוקים ותקנות, תקינה וסטנדרטים בהתאם לחוקים בכל מדינה.
זה נשמע מנותק מכל מה שקרה כאן בשנים האחרונות…
ליזי שוב לונדון: כעקרון כן. תעשיית הקלינטק לא נפגעה מהמיתון העולמי והיא חשופה למשברים ותנודות בסדר גודל קטן יותר. זו תעשייה שנמצאת בצמיחה כל עוד אוכלוסיית העולם מתרבה, כל עוד קיים מחסור במשאבי טבע במים, בנפט, בגז, בפחם, כל עוד האנושות מחפשת אחר פתרונות ידידותיים לכדור הארץ – התעשייה תמשיך ותצמח.
לא הכול אוטופי בענף הקלינטק. בארץ היה משבר בתת ענף בתחום הגג הסולארי. המדינה הקצתה מכסות לכל מי שייצר חשמל סולארי על גג ביתו או על השטח החקלאי שלו בתמורה לסבסוד החשמל. הציבור שיתף פעולה עד שנגמרו המכסות. מאחר והאנרגיה הסולארית יקרה יותר מאנרגיה המופקת מנפט או מפחם, הציבור לא יעבור לאנרגיה סולרית ללא סבסוד, לכן האינטגרטורים שהציעו פתרונות לגגות ושטחים סולריים נסגרו או צמצמו את היקף הפעילות. אבל שוב, זו מגמה בתת ענף בודד. במקרו אפשר להגיד שהקלינטק הוא תחום יציב, בו הטווחים הם ארוכים והתקציבים הם אסטרונומיים ויש הערכה לידע ולמיומנות מקצועית. כל אלו מבטיחים יציבות תעסוקתית נדירה לשוק העבודה.
אנשי קלינטק לא מגייסים באינטרנט
איך משתלבת נישה כחברת השמה בתחום?
ליזי שוב לונדון: אנחנו מגייסים לעולם הקלינטק תפקידי עומק, מקצועות ליבה הנדסיים, מנהלי פרוייקטים וכן בכירים. מדובר על גיוסים מאוד מאוד מקצועיים ועל מנת לבצע אותם יש צורך בידע מקצועי והבנה של עולם מושגים טכני-הנדסי. מצד שני צריך להכיר את הענפים באופן כללי, לרבות האינטגרטורים החזקים במשק. אם מנכ"ל חברה מחפש מנהל פרויקט לתחום מסוים, אני יכולה לזהות מועמדים מתאימים גם אם הם עבדו בענפים שונים, מאחר ואני מסוגלת לזהות את הכישורים ואת תחומי הידע המקצועיים המשותפים לשני התפקידים. צריך להכיר את הדיסציפלינות השונות בתחום כדי לבחון את היכולות והפוטנציאל של מועמדים מרקע שונה. ביחוד כי בקלינטק, בעיקר בתחום של ניהול פרויקטים, יש יתרון עצום לניסיון מגוון ולשילוב של כמה דיסציפלינות. מבלי ידע מקצועי והבנה מעמיקה של התחום, קשה מאוד ואולי אף בלתי אפשרי לבצע השמות מקצועיות, אולי בגלל זה אף חברה השמה לא העיזה לחדור לתחום הקלינטק עד היום.
פרויקטים בקלינטק הם פרויקטים רחבי היקף וארוכי טווח, הגיוסים שלנו הם מן הסתם לא לשנתיים הקרובות ובוודאי שלא לחודשים ספורים, מדובר על השמות לטווח ארוך ולתפקידי ליבה שישפיעו על רבבות של אנשים בסופו של דבר וזו אחריות עצומה. מעבר לאחריות המקצועית אנחנו מביאים אחריות אישית, יושר ואתיקה. אינטגרטורים רבים במשק פונים אלינו לייעוץ והשמה כי הם סומכים על הידע שלנו ועל הקשרים שלנו בתחום וגם כי הם יודעים שלבד הם פשוט יתקשו לגייס. אנשי הקלינטק לא משתמשים בפלטפורמות האינטרנטיות לחיפוש משרות, זה ממש לא נהוג. למועמדים חשובה מאוד הדיסקרטיות וגם לאינטגרטורים במקרים רבים, חשוב לשמור על אנונימיות בשלבים הראשונים. מאחר ויש כמה אינטגרטורים גדולים בשוק, יש מקרים מאוד רגישים בהם מועמד לחברה הועסק בעבר או עדיין מועסק בחברה קטנה, המשמשת קבלן משנה מול אינטגרטור אליו הוא מגיש כעת מועמדות. הן המועמדים והן המעסיקים, זקוקים לטיפול דיסקרטי בסטנדרטים הגבוהים ביותר ואת זה רק אנחנו מסוגלים לעשות.
איך השפיעה עליך קליטת ענף הקלינטק בנישה במהלך חמש השנים האחרונות?
ליזי שוב לונדון: חטיבת הקלינטק הוסיפה לנו כצוות ולי באופן אישי, המון, הן ברמת האתגר המקצועי והן ברמה האישית. אני חלק מתעשייה שנועדה לעשות טוב יותר לכדור הארץ וטוב יותר לאנשים שחיים כאן. החשיפה לתחום שינתה אותי ואת בני המשפחה שלי. כל הבית למעשה הפך להיות ירוק יותר, הילדים התחילו למחזר, את הרכב המשפחתי בחרנו לפי צריכת הדלק ודרגת הזיהום ואנחנו כל הזמן חושבים על מה עוד אפשר לעשות כדי לשמור על כדור הארץ. הקלינטק הוא תחום מרתק וזו זכות גדולה לקחת חלק בענף הזה בכל יום מחדש.
