ככה תזהו מבעוד מועד את העובדים המאוכזבים

ככה תזהו מבעוד מועד את העובדים המאוכזבים

יש עובדים שלא משנה מה לא תעשו עבורם, מהעלאת שכר דרך ימי כיף ועד למשרד פינתי עם נוף לים... הם לעולם לא יהיו מרוצים כי הם הגיעו לתפקיד מהסיבות הלא נכונות

שיתוף
גיוס עובדים

גיוס עובדים

פייר, אני מה זה מאוכזב… 

עובדים שמביעים אכזבה ממקום העבודה, מהתנאים הכלליים, מהשכר, מהמנהל הישיר והעמיתים, משעות העבודה המרובות ומהתפקיד עצמו, הם הרבה פעמים עובדים מאוכזבים נקודה. זה לא אתם, זה הם. הם ייעדו לעצמם מסלול שמוביל לאכזבה על ידי כך שעשו את אחת מחמשת הטעויות הנפוצות ביותר:

בחירת העבודה הקלה והזמינה ביותר מיד אחרי הצבא או הלימודים:
עובדים ובפרט עובדים צעירים נבהלים מהכותרות בעיתונות. 'אין עבודה', 'אחוזי האבטלה מדאיגים'… הלחץ והחרדות הקיומיות גורמות למועמדים צעירים להרגיש שזה לא הזמן להיות בררנים, אלא הזמן 'לחטוף' כל עבודה שמזדמנת העיקר שלא להישאר בחוץ. עובדים שמקבלים את התפקיד הראשון שמוצע להם מתוך פחד קיומי לעולם לא יהיו באמת מאושרים וגאים בעצמם בתפקיד הנוכחי. הם תמיד יחשבו על מה הפסידו, מה מצפה להם שם בחוץ… הארגון תמיד ייתפש בעיניהם כפשרה או לפחות ברירת מחדל ותחושת האכזבה הקשה ממקום העבודה ומעצמם היא רק עניין של זמן.

בחירת משרה על פי שיקולי שכר גרידא:
גם האנשים שמציבים את השיקולים הכלכליים בראש סדר העדיפויות, נוטים לעשות טעות בבחירת עבודה כשהם חושבים אך ורק על השכר. יום העבודה הארוך והתובעני אשר הופך ארוך יותר ותובעני יותר עם השנים, תובע מחיר יקר מהעובד. המשכורת הנכנסת בסופו של חודש ארוך ומתיש לא תמיד יכולה לפצות את העובד על 200 שעות סבל, גם אם זו משכורת מדהימה עם תנאים והטבות ש'אין דברים כאלה'! העובד שבוחר בתפקיד משיקולי שכר בלבד צפוי לחוש תסכול ואכזבה בשלב זה או אחר.

בחירת תפקיד בגלל ה-title שלו:
ושוב אנחנו מדברים על עובדים צעירים ובפרט על עובדים מדור ה-Y. אלו עובדים שחיים בשביל לעדכן את הסטאטוס שלהם בפייסבוק ולהציג את התפקיד שלהם בגאווה באירועים חברתיים או משפחתיים. מבחינתם 'מנהל מכירות', 'ראש צוות בודקי תכנה' או 'סופרווייזר', הם טייטלים ששווה לחיות ולמות למענם. הם זקוקים לטייטל בשביל התדמית, בשביל הביטחון ובשביל האגו והם יכולים להעדיף חברה אחת על פני השנייה רק בגלל התואר הנכסף. כך לדוגמה, מועמד שכלל לא מתחבר לאופנה, למוזיקה או לעולם הסלולארי יכול להעדיף חברה באחד התחומים הללו, ואף להתפשר על שכר, רק בשביל התואר 'מנהל', 'אחראי', 'ראש צוות' וכיו"ב.

התוצאה ידועה מראש. מהר מאוד העובד יגלה שהוא לא באמת מבין, או מתעניין בתחום העיסוק של החברה ולא באמת מתחבר למוצר, לשירות, לקהילה. תואר, בדיוק כמו משכורת, לא יכולה לפצות עובד על 200 שעות עבודה בחודש אם הוא לא מוצא בה עניין וסיפוק אינטלקטואלי ורגשי.

הסכמה לקבל תפקיד בגלל שהנהלת החברה מבקשת או דורשת:
לגייס מבית במקום לפתוח תהליך גיוס בכל פעם שמתפנה משרה זה כמובן רעיון מצוין ואין מומחה למשאבי אנוש שיעז לפסוק אחרת אבל, כאשר מקדמים או מניידים עובד חברה לתפקיד אחר צריך לוודא שזה לא רק עונה על צורך של החברה אלא זה בדיוק מה שהעובד רוצה. ארגונים יודעים להפעיל מנוף לחץ על עובדים, בעיקר על העובדים המוכשרים, כדי לשכנע אותם לקחת על עצמם תפקידים כמו אחראי הדרכה, ראש צוות, מנהל סניף. הצורך של הארגון למנות עובד טוב מבית גורם לו לנהוג לפעמים באגרסיביות או פשוט לנהל תהליך קידום או ניוד מהיר מדי. עובדים רבים שהגיעו לעמדות מפתח בארגון יכולים להגיד 'בכלל לא רציתי להיות מנהל, לחצו עליי', או 'לא ידעתי לאן אני נכנס. אחד המנהלים התפטר, באו אליי והפילו עליי את התיק הזה…'.

עובדי חברה, שהם נאמנים ומסורים יותר מכל מועמד אחר מבחוץ, הם אולי הבחירה הראשונה של הארגון לתפקידים חדשים ובפרט לתפקידי ניהול אבל, ההעדפה הזו חייבת להיות הדדית.

בחירת תפקיד שההורים ייעדו:
כל כך הרבה אנשים בעולם הזה מקבלים החלטות בחיים על סמך מה שההורים שלהם לימדו אותם, מצפים מהם או דורשים מהם לעשות. ההשפעה של ההורים על הבחירה המקצועית היא נושא מרתק למחקר במדעי ההתנהגות. מספיק להעביר שאלון לסטודנטים בפקולטה לרפואה כדי לראות כמה סטודנטים הם דור שני או שלישי של רופאים. אותו כנ"ל לגבי קורס טייס…

לפעמים ההשפעה היא חיובית. הבן או הבת מתלווים להורה לעבודה, שומעים עליה מידי ערב ונחשפים לאתגרים ולריגושים שבאים עם התפקיד ובעקבות זאת הם מחליטים ללכת בדרכי ההורים. אבל יש כאלה שמגשימים את משאלת ההורים בלי הרבה התלהבות.

ראיינתי פעם מועמד שאמר לי: "רציתי ללמוד וטרינריה אבל אבא שלי אמר לי שאם זה מה שאני רוצה אז שאני אממן לבד את הלימודים. הוא מוכן לממן אותי רק אם אלמד מקצוע פרקטי כמו הנדסה, ראיית חשבון…". מי שהולך לעבוד בחברת ביטוח כי זה מה שההורים שלו חשבו שהוא צריך לעשות, הוא כבר עובד מאוכזב עוד לפני שכף רגלו דרכה במשרדי החברה.

מגייסים יקרים, אתם מבלים כל כך הרבה זמן עם המועמדים. אתם מבררים על ההיסטוריה התעסוקתית שלהם, בודקים את הידע המקצועי, את הכישורים ואפילו את תחומי העניין מחוץ לעבודה. אתם מציצים בעמודי הבית שלהם ברשת החברתית לראות איזה מן אנשים הם… קחו דקה אחת לבחון מה מביא אותם אליכם? מה מניע אותם בחיים? תשאלו את עצמכם: האם הם כאן מהסיבה הנכונה?

מבצע כנסי 2025

אין תגובות

השאר תגובה