לגיוס מגוון ישנם יתרונות רבים והוא אף הוכח במקרים רבים כמקדם את הארגון משמעותית ומביא אותו להצלחה.
בצוות מגוון ישנה יותר סבירות שאנשים יבינו לעומק את צרכי הלקוחות ואת מדיניות הארגון. צוות מגוון מגדיל את פוטנציאל הכישרונות, והוא לרב יכלול אנשים מרקע שונה שידעו כל אחד מהם לתרום את חלקו בהובלת הארגון להצלחה.
רונית רונן-קרפול, סמנכ"לית משאבי האנוש לישראל ואירופה ומשנה למנכ"ל סאנדיסק ישראל, אומרת: "בסאנדיסק אנו מאמינים שגיוון והכלה הם חלק בסיסי מה-DNA של החברה. זה מי שאנחנו ובהחלט חלק מההצלחה שלנו. אימוץ ה'שונה" לא רק מאפשר מתן הזדמנויות שוות לטווח רחב יותר של פרטים, אלא גם מייצר 'מאגר' גדול יותר של נקודות השקפה, של רעיונות ושל כישרונות שמחזקים את הצוות שלנו וזה מה שבסופו של דבר יניע את הצלחתנו בעתיד. כשאנו מתמקדים בגיוון והכלה אנו בונים את העתיד עבור הקהילות בהן אנו יושבים, עבור העובדים שלנו ועבור החברה".
שינויים דמוגרפיים וכניסתן לישראל של חברות ענק ומרכזי פיתוח של שלל חברות הייטק גלובליות שהביאו עימן דפוסי חשיבה ועבודה אמריקאים, הביאו לא מעט ארגונים להכרה בחשיבות הגיוון התעסוקתי (Diversity) וההכלה (Inclusion) של עובדים כשהמוטו ברור – העסקה מגוונת היא לא רק עניין של נחיצות חברתית המקדמת אוכלוסיות המודרות ממעגל התעסוקה, אלא אף מובילה לכדאיות עסקית.
מהם הקריטריונים של העסקה מגוונת?
"העסקה מגוונת מבקשת לשלב גישה של כדאיות עסקית בזו של נחיצות חברתית לקידום אוכלוסיות המודרות ממעגל התעסוקה, או מועסקות בו באופן שאינו הולם את כישוריהן. הגיוון פונה להכיר בשונות על רקע מוצא, מגדר, דת, גיל, תרבות וכל מאפיין אחר שיוצר את המגוון העצום שמבחין ומחבר בין עובדים בו זמנית.
על פי "הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה", יש הגיון רב ב"שיטת הגיוון". מתוך הבדלי מין, כמו גם תרבות, שפה ואישיות ניתן ליצור מארג עובדים עשיר יותר, יצירתי, חדשני ויעיל. המשמעות היא לקחת בחשבון את היתרונות והכישורים הייחודיים שיש לקבוצות מגוונות להציע ולבחון כיצד הן יכולות לבוא לידי ביטוי בארגון. שוני בין חברים בקבוצה הינו פן מרכזי בפיתוח יצירתיות וחדשנות ולכן, גיוון תעסוקתי מגדיל את כלל המשאבים הנדרשים לשם פיתוח הארגון ויכול להיות גורם מכריע בגידול כלכלי."
כיצד מיישמים תכנית לגיוס מגוון בארגון, בצורה אפקטיבית?
"יש צורך בקביעת מדיניות רב שנתית לתחום הגיוון התעסוקתי, המבוססת על יעדים תוצאתיים ותהליכיים, הכוללת הערכה, מדידה והכרה – מדיניות שתסייע לעסק להתחייב לבחון את הצלחתו ולדאוג לשיפור מתמיד. יש גם צורך בהקמת תשתית ארגונית למיסוד הנושא וקידומו – הכוללת מינוי מנהל לנושא והגדרת תכנית עבודה רב שנתית, הקמת צוות מוביל להטמעת התחום, הגדרת 'מובילי גיוון' ביחידות והגדרת תקציב. ארגון הלוקח על עצמו את הגיוון התעסוקתי צריך לקחת בחשבון שהוא חייב להביט על תהליכים ארגונים שונים, כגון: תהליכי מיון וכניסה, תהליכי קידום, תהליכי הכשרה, סידורי עבודה, אינטראקציות יומיומיות וסביבת עבודה. בקיצור: לשנות את נקודת המבט והפעם להסתכל דווקא מעיני האוכלוסיות המודרות."
על גיוס מגוון בעולם ההייטק
"אמנם, בשנים האחרונות חל שינוי בשיח היפתחותן של חברות ישראליות לעולם, כשלמגמה תורמת, ללא ספק, כניסתן של חברות רב־לאומיות לישראל, ובמיוחד לזירת ההייטק המקומית, שהעלתה את הנושא על סדר היום. התפישה העקרונית פשוטה: בשוק תחרותי נדרשת חשיבה חדשנית ואחרת. חשיבה כזו לא יכולה להגיע מקבוצה המורכבת מפרטים דומים החושבים באופן דומה. שילובן של אוכלוסיות מרכזיות כמו נשים, ערבים, חרדים ובאחרונה גם בעלי מוגבלויות, צריכה להפוך ליעד לאומי במטרה להעלות את רמת הפרודוקטיביות של שוק העבודה, ולמנוע תופעות של הסתמכות יתר על הקופה הציבורית.
מהצצה לקורה בחברות ההייטק הגדולות הפעילות בישראל (שבחלקן מביאות עימן לזירה הים תיכונית לא מעט מתפיסת העולם האמריקנית, הפלורליסטית והמכילה), נראה שהשונות והגיוון, בשילוב פתיחות רבה לרעיונות חדשים ואולי אפילו חריגים, היו אלה שהובילו לאורך השנים לראיית מציאות טובה יותר ובוודאי לפתרונות טכנולוגיים חכמים יותר.
השונות והגיוון, בשילוב פתיחות רבה לרעיונות חדשים ואולי אפילו חריגים, היו אלה שהובילו אותנו לאורך השנים לראיית מציאות טובה יותר ובוודאי לפתרונות טכנולוגיים חכמים יותר."
ומה קורה בסאנדיסק?
"בסאנדיסק, בשנים האחרונות, אנו מעודדים במיוחד חינוך למדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בקרב קבוצות חלשות יותר. בישראל הובילה החברה מהלכים 'לאומיים', דוגמת המאבק להנחלת לימודי מתמטיקה 5 יחידות בתיכון והשתתפות בפרוייקט 'קוד מאנקי' הארצי, שעסק בלימודי תכנות לגילאי בתי הספר היסודיים, ועל פי סיכומי הפעילות החברתית שערכה סאנדיסק ישראל, 99% מעובדי ומנהלי החברה השתתפו בפעילות קהילתית לפחות פעם אחת, השקיעו מעל 4,200 שעות התנדבות למען הקהילה ועמדו (בגאווה) מאחורי כ- 1.8 מיליון שקלים שנתרמו למגוון עמותות (ואף זכו לציון "פלטינה+" הדירוג הגבוה ביותר הניתן לחברות בדירוג מעלה המדרג את החברות הגדולות במשק על פי עמידתן במגוון קריטריונים דוגמת היבטים אתיים בתהליכים עסקיים, יחסי עבודה, גיוון והכלה של עובדים, תרומה לקהילה ומעורבות חברתית של עובדים)."
