פיטורי קיץ הם תופעה של פיטורים תקופתיים וזמניים, כלומר פיטורים שלא מתוך כוונה להפסיק את העסקת העובד, אלא פיטורין רק על רקע אי פעילות או ירידה בפעילות של מקום העבודה.
התופעה נפוצה לרוב במערכת החינוך בחודשי הקיץ יוני, יולי ואוגוסט ובכך המעסיק נמנע מתשלום עבור רצף תעסוקתי ותשלום השכר החודשי מוחלף במערכת דמי האבטלה הלאומית.
בשנים האחרונות, שירות התעסוקה עוקב אחר התופעה של מפוטרי הקיץ וממפה אותה בחלוקה ארצית. מנתוני השירות עולה כי תופעת פיטורי הקיץ בולטת יותר במגזר החרדי וביישובים עניים. כמו כן עולה מהנתונים כי כשליש ממפוטרי הקיץ פוטרו במשך 5 שנים ברציפות.
מניתוח הנתונים לקיץ הנוכחי עולה כי כמות מפוטרי הקיץ בשנת 2017 עמדה על 10,514 מפוטרים, כאמור, ירידה של כ- 33% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016, בה עמד מספר המפוטרים על 15,715 איש ואישה.
בשירות התעסוקה מסבירים כי אחד הגורמים לצניחה במספר מפוטרי הקיץ הם המאמצים המושקעים בחקיקה ובהסכמים במקומות העבודה שמובילים להיחלשות התופעה אשר יש בה כדי פגיעה בעובדים. עם זאת, עדיין התופעה מובילה לכ- 10.5 אלף דורשי עבודה להתייצב בלשכות התעסוקה עקב פיטוריהם בקיץ.
לדברי חיים כץ, שר העבודה והרווחה והממונה על שירות התעסוקה: "הנתונים החיוביים הם תוצר המדיניות המוצלחת של הממשלה. נמשיך לעבוד קשה אל מול אתגרי המשק במטרה לחזק את היציבות התעסוקתית, לשפר את תנאי ההעסקה ולשמור על זכויות העובדים".
חיתוך הנתונים לפי תחומי העיסוק
מחיתוך הנתונים לפי תחומי עיסוק עולה, כי תחום האבטחה מוביל את הירידה בתופעת מפוטרי הקיץ עם ירידה של כ- 91%, מ- 1,517 מפוטרים ביוני-אוגוסט בשנת 2016, ל- 136 מפוטרים בלבד בתקופה המקבילה בשנת 2017, כאשר בתחום ההוראה קיימת ירידה נמוכה יותר של 27.8% מ-11,998 בשנת 2016 ל-8,660 בשנת 2017, בין החודשים יוני לאוגוסט. בתחום הניקיון לעומת זאת נצפתה ירידה צנועה הרבה יותר, של 9% בלבד, מ- 536 מפוטרים בשנת 2016 ל- 486 מפוטרים בקיץ 2017.