יו"ר ועד העובדים בבית חולים הטריד עובדת, בית החולים יפצה

יו"ר ועד העובדים בבית חולים הטריד עובדת, בית החולים יפצה

יו"ר ועד העובדים בבית חולים הטריד עובדת. זו תבעה את בית החולים וזכתה בפיצויים בסך 30,000 ₪

שיתוף
ועד עובדים
ועד עובדים

סכסוך שפרץ בין סגנית מנהל מטבח לבין יו"ר ועד העובדים בבית חולים ממשלתי, הוביל לכדי שורה של הטרדות ואף הטרדה מינית מצד היו"ר, כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

העובדת הגישה תביעה  לבית הדין לעבודה כנגד הנהלת בית החולים בגין הטרדה מינית, בה היא טענה שיו"ר העובדים נהג בה בגסות, בצורה בוטה ומעליבה ואף בצורה בעלת אופי מיני ועל כן, זו מהווה הטרדה מינית במקום העבודה. העובדת הוסיפה וטענה כי היו"ר, אשר שימש כמנהל אחזקה, לא הסתפק בהטרדה מילולית וכי הוא אף נגע בה במקומות צנועים במספר פעמים. העובדת טענה כי פנתה לקב"ט בית החולים אולם לא רק שהבעיה לא נפטרה, היו"ר רק החמיר את יחסו כלפיה ואף עודד עובדים אחרים לנהוג בה ברשעות. העובדים, לטענת התובעת, שיתפו פעולה עם היו"ר בשל מעמדו וסמכותו בארגון.

העובדת פנתה לממונה על הטרדה מינית בבית החולים ולאחר שנערך שימוע – נקבע כי היו"ר אכן הטריד אותה מינית והוא פוטר מעבודתו.

העובדת המשיכה ופנתה לבית הדין לעבודה כנגד הנהלת בית החולים בגין טיפול כושל בתלונותיה ודרשה פיצויים. במהלך המשפט, הכחיש היו"ר את הטענות המיוחסות לו וטען כי העובדת היא זו שמתנכלת לו בעקבות סכסוך שפרץ במטבח בו הוא (היו"ר) תמך בעובד אחר.

שופטת בית הדין לעבודה בת"א, נטע רוט, פסקה כי גרסת התובעת לקתה בסתירות מרובות וכי למרות שהנתבע הגזים בטענה שהתביעה היא מעשה נקמה, הרי שיש ולו בדל של אמת בגרסתו (שכן הוכח במהלך המשפט שהתובעת אכן חשה טינה כלפיו נוכח תמיכתו בעובד האחר עמו הסתכסכה). יחד עם זאת, נפסק שאין מקום לפקפק בטענת התובעת בכל הנוגע להתבטאויותיו האלימות של היו"ר, אשר נשאו אופי מיני, התנהגות המצביעה על "חוסר הפנמה של נורמות התנהגות ראויות".

מדבריה של השופטת רוט: "בנסיבות אלה, בשים לב לכך שהתבטאויותיו המילוליות והמיניות של הנתבע אכן יצרו סביבת עבודה עוינת ששיקפה בדיוק אותה התנהלות הפוגעת, בסופו של יום, בקידום השוויון בתעסוקה ועל מנת לקדם את ערך השוויון ולשרש תופעות של התבטאות הטומנת בחובה התייחסות לנשים כאל אובייקט מיני, יש מקום לטעמנו לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי כספי. במילים אחרות, במקרה דנן, הטעם העיקרי לחיוב הנתבע בפיצוי אינו נסמך על פגיעה בכבודה של המתלוננת הספציפית (התובעת), אשר מצידה פגעה גם היא בכבודו של הנתבע על רקע זאת שייחסה לו מעשי הטרדה מינית חמורים שלא ביצע,  אלא-  על הצורך לקדם את הערך הכללי של שוויון הזדמנויות בעבודה, החורג ממתחם היחסים שבין התובעת לנתבע."

בית המשפט פסק לחובת הנתבעת (בית החולים) פיצוי של 30,000 שקל לתובעת, בהתאם לסעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מינית.

 

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה