למי שעדיין חושב שיציאה לרילוקיישן זו חוויה של פעם בחיים, יעד אקזוטי, עלייה באיכות חיים, נופים מרהיבים, מפגשים קולינריים מרתקים… יוני כהן מגיע לתאר לכם את תהליך הרילקושיין מפרספקטיבה שונה לגמרי. כך לדוגמה: מה קורה כששולחים עובד למשימה באפריקה והוא נחשף לחיידק מסוכן? או מה קורה כששולחים למשימה עובד עם בת זוג ותינוק בן יומו ומצבו הבריאותי מדרדר ולפתע נשקפת סכנה לחייו?
יוני כהן, פרמדיק בהכשרתו, מרכז את החטיבה להטסות רפואיות בחברת מדאסיס, נבחר לשאת הרצאה בכנס הרילוקיישן השנתי (שהתקיים ב-25 במרץ). כהן, אשר עוסק בתחום רפואת חירום עוד משירותו הצבאי, הציג את פעילותה של מדאסיס, כגוף שנותן מענה סביב השעון 24/7 לשוהים בחו"ל, בכל מקרה של מחלה או פציעה המצריכה סיוע רפואי, פינוי רפואי קרקעי או אווירי וחילוץ רפואי להעברת המטופלים ליעד בו יקבלו את הטיפול הרפואי המתאים. ישראלים השוהים ברילוקיישן, המבוטחים על ידי דיוויד שליד, נהנים משירותי הייעוץ, הטיפול, החילוץ והפינוי הרפואי שמספקת מדאסיס.
יוני כהן: "לפני חודש התמודדנו עם תינוק בן שנה לזוג הורים במזרח. התינוק חלה. ניסנו למצות את האפשרויות הרפואיות המתאימות בשני מרכזים גדולים בבנקוק. שלחנו פעמים כוח חלוץ של צוות רפואי שיצא לשם, העריך את מצבו, וקבע מה הפרוצדורה הנכונה. התינוק עבר הליך כירורגי עד שהחלטנו שהוא יציב להעברה והטסנו אותו חזרה לארץ. התינוק אובחן כסובל מבעיה גנטית קשה שקשורה במערכת העיכול והוא הועבר לטיפול בבית החולים הדסה עין כרם."
כששולחים עובד ובני משפחה לחו"ל, וכולם בריאים ושלמים, חייבים להביא בחשבון שבכל רגע נתון הם עלולים להיחשף לפציעה או מחלה שכתוצאה מכך יהיה צורך בחילוץ, פינוי או הגשת סיוע רפואי במקום. חלק מתכנון חבילת הביטוח וחישוב הסיכונים הכרוכים באותה הצבה כולל ייעוץ רפואי אותו מספקת בין היתר חברת מדאסיס.
צוות המומחים של מדאסיס עובדים מול קליניקות ברחבי העולם ויש להם מידע לגבי: מרכזים רפואיים, מחלות, וירוסים, שיטות טיפול, רופאים מומחים בכל מקום… מאידך, יש לצוות מדאסיס את הנתונים הנדרשים לקבל החלטות קריטיות בעת אירוע כגון: כמה זמן ייקח לחלץ פצוע ולהוביל אותו לבית החולים הקרוב? האם נכון לשלוח כוח לטפל במקום או שפינוי למרכז רפואי זו האלטרנטיבה הנכונה? האם אפשר להטיס מטופל? אם כן, באילו תנאים ניתן להטיס אותו ומה הטיפול הנלווה שהוא יזדקק לו כדי לעבור את הטיסה ואת המסע לבית החולים מעבר לים?
יוני כהן: "רק לאחרונה טיפלנו במקרה של אישה בת 32 שסבלה הרעלת יתר לאחר נטילת אקמול. האישה שהתה ברילוקיישן בניגריה. במקרה של הרעלת אקמול יש חלון זמנים קצר לבצע טיפול למניעת פיזור החומר הפעיל בגוף ולפני ספיגתו בגוף והשפעותיו הרעילות בין היתר על הכבד. יש תרופה שנוגדת את השפעת האקמול. למזלה, היה שם רופא ישראלי והיה לו את אנטי-דוט (הנוגדן). הטסנו אותה לפרנקפורט עם חברת "לופטהנזה" כי שם יודעים לטפל במחלה.
"במקרה הזה, פינוי היה הצעד הנכון אבל לא תמיד נכון לפנות מטופל. יש מקרים שבהם נכון יותר למצות את הטיפול הרפואי במקום מכמה סיבות: יש מרכזים רפואיים טובים שמתמחים באותה בעיה או שהמטופל לא כשיר לעבור את הטיסה. ישנם אזורים שבהם הרפואה לא מפותחת ו/או שהנגישות לרפואה בעייתית. במקרה הזה אנחנו שואלים האם אפשר למצות את הטיפול ביעד או שיש צורך בפינוי?
"לפעמים המטופל לא סומך על הפתרונות במקום. הוא רוצה לחזור אך לא תמיד העברה היא נכונה. אנחנו בעולם הסיוע הרפואי מבדילים בין 3 מושגים כמקבלי החלטות:
1. האם יש צורך בחילוץ רפואי
2. האם יש צורך בפינוי רפואי
3. האם יש צורך בתכנון טיפול (כמו ניתוח מעקפים) ואחר כך מעבירים את המטופל.
"יש לנו בחור בן 56 באוסטרליה. הרפואה באוסטרליה שונה. הם אמנם מערביים אבל יש להם יכולות שונות. הם נותנים טיפל תרופתי סביר, אבל בשנים האחרונות הרפואה היא הרבה יותר מותאמת אישית, מגדרית.. אנחנו יודעים שככל שיצנתרו את המטופל מהר יותר, כך הסיכוי שלו לשרוד גבוה יותר וכך איכות החיים שלו תיפגע פחות.
המטופל במרפאה במקום שכוח אל והוא לקראת התקף לב! וחייב לעבור צנתור בתוך 12 שעות אחרת הוא בסיכון לפגיעה ארוכת טווח באיכות החיים. זה דורש שיקול דעת מול צוות רפואי. אנחנו שואלים האם הוא כשיר לטיסה כלומר האם הוא יציב לתנאי טיסה בגובה של 30,000 ? אז נכון שברילוקיישן אתה רחוק מהבית ונוח לך עם רופא המשפחה ואתה רוצה לחזור אבל, טיסה היא לא תמיד האופציה הנכונה וצריך לשקול את האופציות לפני שמעלים אדם על מטוס."
