רווחה
ימי כיף הופכים להיות סיוט בשניות ולפעמים הם מיועדים לכישלון מראש, כבר משלב התכנון.
כמה פעמים שמעתם עובדים אומרים משהו כמו 'אוי, נו מחר יש את הסיור הזה ביפו, זה תקוע כמו קוץ…'? ברור ששמעתם. מי לא שמע את רשימת התירוצים 'הילד חולה', 'יש לי אירוע בירושלים באותו יום'… כדרך להתחמקות מיום כיף ועוד לא הגענו להתחמקויות מערבי גיבוש ואירוע גיבוש המתרחשים בסופי שבוע.
הארגון משקיע משאבים אדירים של זמן, תכנון קפדני, תקציב, ביטוח, ויתור על כוח עבודה לצורך העניין וכל זה כאמור רק כדי לרצות את העובדים, לגבש ולפנק אותם. אז למה זה לא עובד לכל השדים והרוחות? מדוע העובדים לא מרוצים (אם הם בכלל טורחים להשתתף)?
משיחות עם כמה מנהלות משאבי אנוש הצלחנו לברר מדוע ימי כיף לא תמיד מניבים את התוצאות המיוחלות. הנה כמה סיבות מרכזיות לכישלון:
העובדים של היום הם לא העובדים של אתמול, תרתי משמע:
שוק העבודה הדינאמי יוצר כמעט בכל ארגון את אפקט הדלתות המסתובבות. עובדים נפרדים ועובדים חדשים נכנסים. לכן, בלי לשים לב, מצבת כוח האדם משתנה. לכן, אם לפני שנתיים ערכתם מסיבת פורים לעובדים לבני זוגם והעובדים ממש 'התעלפו עליה' זה לא אומר שגם העובדים הנוכחיים רוצים מסיבת פורים.
נפגשתי לא מזמן עם מנהל משאבי אנוש שאמר לי 'לנו בחברה יש מסורת של כמעט עשר שנים. פעם בשנה אנחנו יורדים כולם לסוף שבוע באילת. זו מסורת ואני לא מתכוון אפילו לשנות אותה בטווח הנראה לעין." זו בדיוק הגישה הבעייתית שמולידה לאכזבה בקרב העובדים ולתסכול בקרב אנשי משאבי אנוש. העובדים של לפני עשר שנים הם לא העובדים של היום. מדובר על חדירה של עובדים צעירים יותר, עובדים עם תחומי עניין שונים, מסטטוס משפחתי אחר… בוודאי שיש להם הגדרות שונות לבילוי הראוי.
לפני שאתם מוציאים את התוכנית המסורתית מהמגירה (בין אם זה ערב באולינג, מסיבת קריוקי או טיול לאילת לפי מיטב המסורת), קחו את הזמן לברר מה העובדים באמת רוצים. ניתן לזמן עובדים חדשים לקבוצת דיון, להעביר סקר במייל או אפילו לבקש מהעובדים להציע בעצמם רעיונות יצירתיים לאירועי רווחה. ככל שתגדילו להבין מה העובדים רוצים, כך יהיה לכם קל יותר לתכנן את האירוע המתאים עבורם.
העובדים מצפים מהארגון שייתן מכל הלב ולא רק כדי לצאת ידי חובה:
עובדים רבים מרגישים (ולעתים בצדק) שהארגון מעניק להם איזה יום כיף או ערב גיבוש, ללא קונספט יוצא דופן וללא השקעה מיוחדת לא ברמת התקציב ולא ברמת התכנון, או בקיצור – רק כדי לצאת ידי חובה. מנהלת משאבי אנוש בחברת תקשורת אמרה לי שאחד המנהלים המקצועיים אמר לעובדים שלו שהארגון צריך לקיים אירוע גיבוש רק כדי לנצל את התקציב הייעודי לכך וכי מדובר על הוצאה מוכרת. זו בדיוק הגישה שמעוררת בקרב העובדים אנטגוניזם מראש.
גם אם עובדים עם משאבים מוגבלים (של תקציב נמוך ושעות עבודה מוגבלות), חשוב לשדר לעובדים שזה אירוע שהושקעו בו משאבים והושקעה בו נשמה!
העובדים יודעים בדיוק מה מקבלים אצל המתחרים:
בעידן האינטרנט אין סודות (לא שהיו הרבה סודות בחברה הישראלית אי פעם). העובדים יודעים מה נהוג לתת בענף שלהם ובעיקר בקרב המתחרים. כך שאם חברת פרסום מובילה לוקחת את העובדים שלה כמידי שנה לנופש בקלאב מד, חברת פרסום מתחרה לא יכולה לקחת את העובדים ליום כיף בפארק המים בחולון!
כשאתם מתכננים אירוע רווחה בארגון זכרו – מילות המפתח הן גמישות, יצירתיות והתחשבות
- יש בארגון כיום 3 דורות שונים ובקרוב מאוד יפעלו בו 4 דורות שונים. מסטודנטים, דרך הורים צעירים ועד לעובדים לקראת גיל הפרישה. זה אומר שצריך לקחת בחשבון מגבלות רבות כמו – התחשבות בשעות כך שהאימהות והאבות הצעירים לא יישארו ללא סידור לילדים או לחלופין שהסטודנטים לא יאלצו להפסיד שיעור או מבחן.
- יש להתחשב במגבלות הפיזיות של עובדים כלומר לא לתכן צעדה בגלבוע אם בארגון מועסקים אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות וכושר גופני שאינו מאפשר להם לעבור אירוע כזה או לכל הפחות לא מאפשר להם ליהנות ממנו.
- יש להביא בחשבון יכולות כלכליות שונות של העובדים. אם מתכננים אירוע כמו סוף שבוע באירופה, גם אם הארגון משלם על הטיסה והמלון, לא כל העובדים (ובפרט לא הצעירים) יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הכספית האדירה הכרוכה בשהייה של כמה ימים ביעד בו יוקר המחיה הוא גבוה. מנהלת משאבי אנוש סיפרה שהארגון שלה תכנן סבבים של סופי שבוע בגרמניה והם חשבו שהעובדים יקפצו משמחה. אכן הייתה היענות גבוהה אבל היו גם כמה עובדים שאמרו 'אין לי כסף, אני לא יכול להרשות לעצמי את ההוצאות הנלוות." בעיקר היום, יש לגלות רגישות למצבם הכלכלי של העובדים ורצוי להשקיע מראש באירועים שאינם מצריכים מהעובדים לשאת בהוצאות כספיות ולו הסמליות ביותר.
חברת HRus מכריזה על פתיחת הכנס הבא – כנס רווחה להצלחה 2012 – פרטים נוספים בעמוד הכנס
