יום העצמאות חל השנה ב-26 באפריל והוא נחשב ליום שבתון. השאלה היא אילו תוספות שכר על המעסיק לשלם לעובד שעתי או יומי, שלא ביקש לעבוד בחג אבל נאלץ לעבוד משום שהמעסיק דרש ממנו לעשות זאת.
מפסיקת בית הדין הארצי לעבודה עולה, כי עובד שעתי או יומי שהועסק בחג העצמאות שלא מתוך בחירה אלא משום שהמעסיק דרש זאת ממנו, כלומר מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל.
בנוסף על התוספת של 50 אחוזים לשכרו הרגיל, זכאי עובד שעתי או יומי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו, כל עוד הוא זכאי לדמי חגים, כלומר עבד באותו מקום עבודה שלושה חודשים לפני החג.
המשמעות היא, שהסכום הכולל של התגמול שזכאי לו עובד שעבד ביום העצמאות בעל כורחו יהיה בשיעור של 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג – כאמור, 150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ו-100% נוספים כדמי חגים.
גמול עבור שעות נוספות בעבודה ביום העצמאות: אם עובד שעתי או יומי, שמועסק ביום העצמאות בעל כורחו, מועסק ביום העצמאות בשעות נוספות, כלומר מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו, הוא יהיה זכאי לגמול הבא:
שכר בשיעור של 175% משכרו הרגיל עבור השעתיים הנוספות הראשונות (כלומר, 150% עבור העבודה ביום העצמאות ו-25% נוספים עבור השעות הנוספות.
החל מהשעה הנוספת השלישית ואילך יהיה עובד זה (עובד שעתי או יומי שמועסק ביום העצמאות בעל כורחו) זכאי לשכר בשיעור של 200% משכרו הרגיל עבור עבודתו בשעות אלה. כלומר, 150% מהשכר עבור העבודה ביום העצמאות ו-50% נוספים עבור השעות הנוספות – החל מהשעה השלישית ואילך.
החג מתחיל בשעה 20:00 בערב החג ומסתיים בשעה 20:00 בערב שלמחרת. המשמעות היא שכל פירוט הגמול עבור עבודה ביום העצמאות מתייחס לעבודה שנעשתה אחרי השעה 20:00 בערב החג ולפני השעה 20:00 ביום החג עצמו.
המעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
כמו כן רשאי המעסיק להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של כמה ימים, ובהם גם החג, ערב החג וימים נוספים, אבל יש לכך שתי מגבלות:
1 אם תקופת החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) מיועדת להיות על פני שבעה ימים לפחות, על המעסיק להודיע לעובדים – לפחות שבועיים מראש – על ההוצאה לחופשה ועל תאריך תחילתה.
2 על המעסיק לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול. כזכור, מעסיק לא יכול להוציא עובדים לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה עתידיים.
בכל מקרה, החג עצמו לא נספר במניין ימי החופשה השנתית ולכן יום החג לא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
מעסיק שרוצה להוציא לחופשה במהלך החג – או במהלך מספר ימים שהחג נכלל בתוכם – עובדים שאין להם מספיק ימי חופשה לניצול יכול לבחור באחת מתוך 2 האופציות הבאות:
1 להוציא את העובדים לחופשה בתשלום בלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
2 להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה ללא תשלום באותו מועד והם הסכימו לכך.
למעסיק אמנם אין אפשרות חוקית להוציא את העובדים לימי חופשה שנתית על חשבון ימי חופשה עתידיים.
אבל אם העובדים עצמם רוצים לצאת לחופשה שנתית ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, הרי שאם היוזמה לחופשה מגיעה מהם הם כן יכולים לצאת לחופשה (ללא תשלום) על חשבון ימי חופשה שיצטברו בעתיד, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך.
ולבסוף, ימי מחלה ביום העצמאות: בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
לגבי מקרים בהם עובד נעדר מהעבודה בגלל מחלה, ויום העצמאות הוא אחד מימי המחלה, אין עדיין פסיקה של בתי הדין לעבודה, אבל יש שתי פרשנויות לכך:
1 יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
2 יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), משום שאילו לא היה חולה, הוא היה מקבל את התשלום עבור יום העצמאות במלואו.
